מועצת נאות חובב והרשות לפיתוח הנגב קיימו היום טקס חתימה על הסכמי הזכייה בקול הקורא המשותף לחדשנות סביבתית בנגב, עם שתי קבוצות מחקר מהמכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון (SCE). המיזם נועד לקדם מחקרים יישומיים שייתנו מענה לאתגרים סביבתיים ותפעוליים בתעשייה, תוך חיבור ישיר בין האקדמיה, המפעלים, הרשות המקומית והמרחב האזורי.
בטקס השתתפו רו"ח תומר ביטון, ראש המועצה והנהלת המועצה, עו"ד אשרת עינב, מנכ"לית הרשות לפיתוח הנגב, ונציגי מכללת סמי שמעון.
הקול הקורא הושק כחלק מהחזון האסטרטגי של נאות חובב להפוך לאקו-פארק תעשייתי מוביל — מרחב המשלב תעשייה מתקדמת, חדשנות, אחריות סביבתית וצמיחה אזורית. במסגרתו הוקצה תקציב כולל של 320 אלף ש"ח לשני מחקרים, בהיקף של 160 אלף ש"ח לכל מחקר. ההצעות נבחנו על פי רלוונטיות ותרומה לנאות חובב ולנגב, חדשנות ומצוינות, וכן יעילות תקציבית ויכולת יישום בשטח.
הקול הקורא התמקד בתחומי הפחתת פליטות, התייעלות אנרגטית, כלכלה מעגלית וחדשנות סביבתית, לצד דרישה לשילוב סטודנטים תושבי הנגב בצוותי המחקר. המיזמים הזוכים יבוצעו בשיתוף פעולה עם מפעלי טבע ותרכובות ברום, שיאפשרו פיילוטים בתנאי אמת במתקני התעשייה בפארק נאות חובב.
המחקר הראשון, בהובלת ד"ר מרינה גריגורוביץ מהמחלקה להנדסת בניין בקמפוס באר שבע של SCE ובשיתוף פרופ' ארז גל מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומפעל טבע-טק, יעסוק ב"ניטור משולב של צריכת אנרגיה ואיכות אוויר במתקן תעשייתי: בקרה אדפטיבית לזיהוי מקורות מזהמים וייעול אנרגטי". במסגרת המחקר תפותח מתודולוגיה המשלבת רשת חיישנים, ניטור איכות אוויר וצריכת אנרגיה, אלגוריתמים של למידת מכונה ובקרה אדפטיבית בזמן אמת. הפיילוט צפוי לבחון כיצד ניתן לשפר את איכות הסביבה בחללי ייצור ולהפחית צריכת אנרגיה, מבלי לפגוע ברציפות התפעולית.
המחקר השני, בהובלת פרופ' אריאלה בורג, ראשת המחלקת להנדסה כימית בקמפוס באר שבע של SCE, וד"ר אינה לויצקי, ובשיתוף מפעל תרכובות ברום, יעסוק בפיתוח "חיישן מתכות כבדות בזרימה". המחקר יפתח מערכת אלקטרו-כימית חדשנית לזיהוי מהיר, רציף ובזמן אמת של מתכות כבדות במערכות מים ושפכים. מדובר בפתרון בעל פוטנציאל משמעותי לניטור מוקדם של מזהמים ולשיפור הבקרה על איכות המים והשפכים בתהליכים תעשייתיים. הצורך בניטור מתמשך של מערכות מים, שפכים ובריכות אידוי הוא בעל רלוונטיות מיוחדת לנאות חובב.
ראש המועצה המקומית התעשייתית נאות חובב, תומר ביטון, אמר: "החתימה היום היא אבן דרך ראשונה, מעשית ומשמעותית, בהגשמת החזון והתוכנית האסטרטגית של נאות חובב. פארק התעשייה, המשתרע על פני כ-80 אלף דונם ומאגד יותר מ-40 מפעלים מובילים, ניצב בחזית האתגר החשוב של ימינו: חיבור בין תעשייה מתקדמת לבין שמירה קפדנית על הסביבה. אנו מבקשים להפוך את נאות חובב למעבדה חיה, שבה האקדמיה והתעשייה פועלות יחד, בזמן אמת, כדי להתמודד עם אתגרי איכות אוויר, פליטות, ניטור וקיימות."
"השותפות עם הרשות לפיתוח הנגב, עם המכללה האקדמית סמי שמעון (SCE) ועם המפעלים טבע ותרכובות ברום מבטאת תפיסה של אקוסיסטם אזורי: כל שותף מביא ידע, תשתיות, ניסיון ויכולת יישום. לצד הפתרונות הטכנולוגיים, אנו משקיעים גם בהון האנושי של הנגב, באמצעות שילוב סטודנטים תושבי האזור ומתן הזדמנות לדור העתיד של החוקרים להיות חלק מעשייה בעלת השפעה ממשית. תוצרי המחקר לא יישארו על המדף — מטרתנו לתרגם אותם למדיניות, נהלים ופתרונות שיוכלו לקדם תעשייה ישראלית חכמה, יעילה, אחראית ובת-קיימא."
מהמכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון נמסר: "הזכייה בשני מענקי המחקר היא עדות למצוינות האקדמית, לחדשנות ולמחויבות של חוקרות SCE לקידום פתרונות בעלי השפעה ממשית על החברה, הסביבה והתעשייה. המחקרים של פרופ' אריאלה בורג וד"ר אינה לויצקי, ושל ד"ר מרינה גריגורוביץ, מחברים בין מחקר הנדסי מתקדם לבין אתגרים ממשיים מן השטח — ניטור איכות מים ושפכים, זיהוי מוקדם של מזהמים, התייעלות אנרגטית ושיפור איכות האוויר במתקנים תעשייתיים."
"החיבור בין SCE, נאות חובב, הרשות לפיתוח הנגב והמפעלים השותפים יוצר תשתית משמעותית למחקר יישומי בנגב. זהו מודל שבו האקדמיה אינה רק מפתחת ידע, אלא פועלת יחד עם התעשייה והרשות המקומית כדי לבחון, ליישם ולשפר פתרונות בתנאי אמת. אנו רואים במיזם בסיס לפיתוח דרכי עבודה מתקדמות ולבניית אקוסיסטם אזורי של מחקר, חדשנות, תעשייה והון אנושי — אקוסיסטם שיתרום לנגב ולתעשייה הישראלית כולה."
המחקרים צפויים לצאת לדרך בתקופה הקרובה, תוך ביצוע פיילוטים באתרי התעשייה בנאות חובב. הצלחתם עשויה לשמש בסיס להרחבת מודל שיתופי הפעולה בין האקדמיה, התעשייה והרשויות, ולפיתוח פתרונות סביבתיים נוספים במרחב הנגב ובתעשייה הישראלית.
מנכ"לית הרשות לפיתוח הנגב, עו"ד אשרת עינב: "החיבור שנוצר כאן בין הרשות לפיתוח הנגב, המועצה התעשייתית נאות חובב ו-SCE הוא בדיוק סוג החיבורים שאנו, ברשות לפיתוח הנגב, מבקשים להוביל בנגב - חיבורים שמזהים אתגרים אמיתיים בשטח ומחברים אליהם ידע, חדשנות, משאבים והון אנושי.
בחינתנו, זה הרבה מעבר לשני מחקרים. אנחנו בונים כאן אקוסיסטם אזורי שבו האקדמיה, התעשייה וההון האנושי פועלים יחד - לא רק על מנת להתמודד עם אתגרי ההווה, אלא כדי לקדם את התעשייה של המחר.
הידע שנוצר במסגרת המחקרים יתורגם לפתרונות יישומיים ולדרכי עבודה שניתן יהיה להטמיע בתעשייה. כך אנחנו הופכים את הנגב לא רק למרחב תעשייתי, אלא גם למרחב של מחקר, פיתוח וחדשנות - מרחב שמייצר ידע ופתרונות מעשיים שיקדמו את התעשייה הישראלית כולה.
זהו בדיוק הכיוון שאנו מבקשים להרחיב: לקחת את החיבור הייחודי שנוצר כאן בנאות חובב, להעמיק אותו ולהפוך אותו למודל שניתן ליישם גם במרחבים נוספים בנגב ובתעשייה הישראלית כולה."