אבלין שמעיה, תושבת באר שבע שאיבדה את בעלה ובנה ב-7 באוקטובר, מתייחסת לביקורת שהושמעה על כך שיקיריה הונצחו בשלטים שנתלו על כיכר בשכונת רמות בעיר. בפוסט שפרסמה שלשום (שלישי) כתבה: "כנראה שלא למדנו כלום. 'לא נשכח ולא נסלח' כנראה כבר לא תופס".
לאחרונה פורסם ברשתות החברתיות פוסט שעסק בהנצחתם של קובי ואושר שמעיה ז"ל, בכיכר ברחוב נחום שריג בשכונת רמות. כותבת הפוסט תהתה מדוע לא מקימים אנדרטה לזכרם במקום רק לתלות שלטים, אולם דבריה עוררו תגובות מעורבות.
"כותבת הפוסט הייתה בעל רצון עז כנראה לעזור", שיתפה שמעיה את תחושותיה, "אך בעקבות התגובות ביקשתי שתסיר אותו. לכתוב שהשלטים, או אם תהיה אנדרטה, זה יפריע לנוף השכונתי, או לכתוב שהמשפחות השכולות מצפות שלכל נרצח יעשו אנדרטה, ועוד תגובות שגרמו לי לצער וכאב - כשאומרים שהיד קלה על המקלדת, מתכוונים לזה. הבטחתי לאושר, מהיום שהוא הגיח לאוויר העולם, שאגן עליו מכל משמר, ובזה לא הצלחתי. לכן במותם אגן עליהם גם מתגובות לא ראויות".
"כנראה שלא למדנו כלום", המשיכה האם והרעייה השכולה. "ה'לא נשכח ולא נסלח' כנראה כבר לא תופס משמעות, ויש כאלה שמעדיפים לשכוח. מה יגידו אלה שמחלון ביתם נשקף בית העלמין, אולי גם הם יבקשו להעביר אותו כי זה פוגע בנוף השכונתי? כן, חוץ משם על אבן או על קיר הנצחה, מגיעה לבעלי ולבן שלי אנדרטה שתכבד אותם במקום שבו הם היו גרים. זה המעט שאני יכולה לדרוש למענם. קובי ואושר מחייכים בתמונות שמתנוססות בכיכר, כי ככה הם היו - מלאי שמחת חיים. לפחות את זה אל תקחו ממני, אל תמחקו להם את החיוך. תאמינו לי שהייתי מוותרת על הכל, רק לקבל את המשפחה שלי בחזרה".