הערות על משקל, מבטים לצלחת, שידול למנה נוספת ו"מחמאות" כמו 'רזית, איך יפה לך' סביב שולחן החג, עלולים להחריף מצוקה והפרעות אכילה, במיוחד בקרב ילדים ובני נוער. שיראל תירוש, תזונאית קלינית ומנהלת המרפאה להפרעות אכילה במכבי בבאר שבע מסבירה במדריך מפורט אילו סימנים אסור לפספס, מה לא לומר לאורחים בארוחת החג ואיך מתחילים את השנה בשלום עם האוכל? רמז: לא דיאטה.
ראש השנה הוא באופן מסורתי חג של חשבון נפש והתחלות חדשות. לצד האיחולים לשנה מתוקה, הימים האלה מוצפים בהצהרות על "דף חדש": "אחרי החגים אני מתחילה ניקוי רעלים", "השנה אני לוקח את עצמי בידיים", או בגרסה המוכרת ביותר "ממחר דיאטה". בעוד שרבים רואים בהחלטות האלו שאיפה חיובית לבריאות, עבור ילדים, בני נוער ומבוגרים המתמודדים עם קשיים בדימוי גוף או הפרעות אכילה (גלויות או סמויות), מדובר במכבש לחצים. כך, שולחן החג, המשלב רצף של ארוחות משפחתיות עמוסות ומתובל בשיח דיאטטי, הופך לעיתים לזירה של ביקורת, מתח וחרדה.
מה קורה מתחת לפני השטח?
חשוב להבהיר: הפרעת אכילה היא הפרעה נפשית מוגדרת, לא עניין של רצון או משמעת עצמית. במרכזה עומדים לרוב דימוי גוף שלילי, תחושת ערך עצמי ירודה, וצורך עז בשליטה על מציאות שנחווית ככאוטית. ולכן דווקא שולחן החג, עם השפע והבלתי-צפוי שבו, מאיים במיוחד. הפרעות אכילה לרוב אינן מתחילות באופן דרמטי, אלא מתחפשות להרגלים שנראים לכאורה "בריאים ונורמטיביים": צמצום קבוצות מזון, מעבר פתאומי לטבעונות/צמחונות (כדי לייצר שליטה, לא מתוך אידיאולוגיה), הימנעות ממאכלים "אסורים" או אכילה טקסית ומדודה. בנוסף, תקופת החגים מפרה את השגרה המוכרת: האוכל מוגש בשפע, הזמנים משתנים, והנוכחות של המשפחה המורחבת מגבירה את החשיפה להערות ולמבטים. כאשר מוסיפים לכך את ההבטחות הציבוריות והמשפחתיות ל"דיאטות קיצוניות לשנה החדשה", המסר שמתקבע הוא שאכילה דורשת פיצוי, עונש או שליטה מחמירה.
אם את/ה זה שמתמודד/ת - התארגנות מראש היא הגנה
לא כל העצות מיועדות רק למשפחה. מי שמתמודד/ת בעצמו/ה יכול/ה להקטין משמעותית את החרדה עוד לפני שהחג מתחיל: לברר מראש מה צפוי להיות על השולחן, להציע להביא תבשיל או מנה מוכרת ובטוחה, ולשמור ככל האפשר על מבנה ארוחות קבוע. הקפידו לא לדלג על ארוחות כדי להשאיר מקום לארוחת החג. הידיעה מה צפוי מקטינה את חוסר הוודאות, וארוחה מלאה מראש מפחיתה את הסיכון להתפרקות שליטה מול השפע.
עשו ואל תעשו בשולחן החג
אל תעשו:
• אל תתייחסו לשינויי משקל או מראה חיצוני: משפטים כמו "איך רזית, יפה לך!" או "וואו, תפחת קצת בצבא" נאמרים לעיתים מכוונה טובה, אך משדרים שהגוף והמשקל הם נושא לשיפוט ציבורי. עבור מי שמתמודד עם הפרעת אכילה מצמצמת, מחמאה על רזון עלולה להוות חיזוק ישיר להתנהגות ההרסנית.
• אל תנהלו פנקסנות בצלחות של אחרים: הערות כמו "לא נגעת בכלום", "מה, רק חסה?", או לחלופין "כבר לקחת תוספת?" מגבירות את תחושת המצוקה והאשמה.
• אל תקשרו בין ארוחת החג לקיזוזים: הימנעו מאמירות כמו "לא אכלתי כל היום כדי שיהיה לי מקום לערב" או "מחר צמים ושורפים הכל בהליכה". אכילה אינה חטא שדורש כפרה.
• אל תכריחו לטעום מסימני החג או ממנות ספציפיות: הלחץ לאכול לפחות ביס מהתפוח בדבש או מהדג, עלול לעורר חרדה עצומה אצל מי שחווה קושי סביב מזונות מסוימים.
• אל תדחו פנייה לטיפול לאחרי החגים: דווקא בתקופה הזו, כשהקושי צף וגלוי, זה הזמן הכי חשוב לפנות לגורם מקצועי.
עשו:
• הסיטו את השיח מנושאי משקל, קלוריות ודיאטות: הפכו את שולחן החג למקום של חיבור, חוויות, שיחות על תחומי עניין וסיכומי שנה.
• כבדו את הצלחת והקצב האישי של כל סועד: אפשרו לכל אחד לבחור מה, כמה ומתי לאכול, בלי חקירות ובלי שכנועים נוסח "תטעמי, הכנתי במיוחד בשבילך".
• היו ערניים לשינויים עדינים בהתנהגות: אם שמתם לב שהילד/ה מתחמקים מאכילה משותפת, חותכים את האוכל לחתיכות זעירות ומזיזים בצלחת, נמנעים ממפגשים חברתיים עקב פחד ממה שיוגש, או לובשים בגדים רחבים ומכסים גם במזג אוויר חם - רשמו זאת לעצמכם בצד.
• דברו בגובה העיניים ובפרטיות (לא סביב השולחן): אם אתם מודאגים משינוי ביחסים עם האוכל, פתחו שיחה שקטה בארבע עיניים בזמן נינוח: במקום "את לא אוכלת כלום בזמן האחרון", נסו: "שמתי לב שלאחרונה נהיה יותר מורכב סביב הארוחות, רציתי לדעת איך את מרגישה ואיך אפשר להקל עלייך".
ההחלטה האמיתית לשנה החדשה: שלום עם האוכל
ראש השנה הוא הזדמנות לקבל החלטה אחרת לגמרי: לשחרר את האשמה מהצלחת. יחסים בריאים עם אוכל נשענים על הקשבה לאותות הרעב והשובע של הגוף, על גמישות ועל היכולת ליהנות מארוחת חג מסורתית בלי לחשב את מחירה. אם אתם מזהים אצל עצמכם או אצל הקרובים לכם מצוקה, נוקשות בלתי מתפשרת או עיסוק כפייתי במשקל ובמזון - הצעד החשוב ביותר לשנה החדשה הוא לא דיאטה נוספת, אלא פנייה לאנשי מקצוע מוסמכים בתחום בריאות הנפש. שתהיה שנה טובה מלאה בבריאות.
הכותבת היא תזונאית קלינית ומנהלת המרפאה להפרעות אכילה במכבי שירותי בריאות בבאר שבע