עם פתיחת שנת הלימודים, גני הילדים מוצפים בדרכי עבודה המתבססות על למידה טכנית: שינון אותיות, דפי עבודה ולימוד פרונטלי. אולם, בעוד מסגרות החינוך מרבות בטיפוח מיומנויות אורייניות "מוגבלות" או בסיסיות, המפתח העמוק והאפקטיבי ביותר לבניית שפה, חשיבה ותחושת מסוגלות מתפספס: קריאה חוזרת של ספרים בקבוצות קטנות, קבועות והטרוגניות והמשכיות ישירה שלה בבית.
קריאה חוזרת ודיאלוגית אינה באה על חשבון לימוד האותיות, אלא יוצרת תשתית עמוקה להבנת הנקרא ולחיבור אמיתי לספר. הקסם האורייני מתרחש כאשר קבוצת ילדים בוחרת ספר, מעמיקה בו שוב ושוב בגן, ואז מביאה אותו הביתה - שם הילד "מקריא" להוריו בגאווה דרך הזיכרון ופענוח האיורים.
הנושא גם קיבל תוקף במחקר שערכה פרופ' קלודי טל, פסיכולוגית התפתחותית מהמרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט ומהאקדמית חמדת, שממצאיו נחשפים כאן לראשונה. המחקר, שנערך בקרב 215 גננות, חשף פער דרמטי בין תפיסת החשיבות ליישום בפועל: אף שגננות מעריכות את חשיבות העבודה בקבוצה קטנה בציון גבוה של 9.08 מתוך 10, הציון ליישומה בשטח עומד על 6.8 בלבד.
ממצאים נוספים שעלו מהמחקר: קריאה במליאה שולטת: 86% מהגננות קוראות ספרים בעיקר או תמיד במליאה, בעוד רק 0.6% קוראות תמיד בקבוצה קטנה. בנוסף, נמצא כי קיים פספוס של עבודה בקבוצה הקבועה: בעוד 81% מצהירות על עבודה בקבוצות קטנות, רק 32% עובדות בקבוצות קטנות וקבועות. היתר מסתפקות בהרכבים מזדמנים. כמו כן, עולה מהמחקר כי קריאת ספרים נדחקת: רק 12.7% מהפעילויות בקבוצה הקטנה מוקדשות לקריאת ספר.
מה מהווה קושי לביצוע והתמדה חרף ההבנה שעבודה בקבוצות קטנות מועילה? החסם המרכזי הוא מספר גדול של ילדים בגן (52%), לצד קשיים בהתנהלות הגן כגון פגיעה בזרימת הפעילות (12%), הצורך בתכנון מוקדם (9%), התנגדות הצוות (3.5%), חוסר ידע (1.5%) וחסמים נוספים (22%) .
פרופ' קלודי טל, עורכת המחקר, מסבירה: "אחת ההמלצות המרכזיות בעקבות ממצאי המחקר היא שבהכשרת גננות ומורות חשוב לעודד יישום של עבודה בקבוצות קטנות וקבועות בכלל ושל קריאה דיאלוגית חוזרת של ספרי ילדים בפרט באמצעות מחקרי פעולה מלווי הדרכה. הטמעה של עבודה בקבוצות קטנות וקריאה חוזרת באמצעות מחקר פעולה עשויה להביא להתאמת ההתערבות לצרכים של ילדים, של קבוצות ושל מאפייני סביבה, כמו גם לאיתור חסמים ולהסרתם."