אם תוכניותיה של עיריית ערד יצאו לפועל, בקרוב יעבור המרכז לאמנות עכשווית בעיר לחלל אחר. אולם רבים בעיר חוששים כי המעבר, לטובת הקמת ג'ימבורי בחלל הקיים, תביא לחיסולו של המרכז הייחודי. "עיר שיש בה מוזיאון ומרכז אמנות היא עיר שונה לחלוטין מזו שאין בה", מזהיר מייסד המקום.
המרכז לאמנות עכשווית נוסד ב-2016 והוא מפעיל גלריה ששטחה כ-300 מ"ר בלבו של מתנ"ס ערד, שנפגע מהירי מאיראן. "המתנ"ס נפגע מהטיל, ועכשיו מסיימים לשפץ אותו", הסביר לוואלה שבע ראש העיר יאיר מעיין, "המוזיאון ממשיך לפעול במקומו, ובעוד כמה חודשים יעבור לחלל אחר במתנ"ס, שעבר שיפוץ והתאמה". לדבריו, הסיבה למעבר היא גם מיעוט המבקרים במרכז, אבל גם רצון להקים ג'ימבורי. "בחלל הקיים, התקרה גבוהה מאוד, והוא מתאים לטרמפולינות".
אולם אורן עמית, מייסד ומנהל המרכז לאמנות עכשווית בערד עד 2021, מתוסכל מהתוכנית. "הטענה שלהם היא שגלריה היא מקום שמגיעים אליו מעט מאוד אנשים, ולכן אין סיבה שהוא יהיה גדול כל כך. התוכנית היא להעביר את זה לאולם של 140 מטר, אבל אין לדעת מתי הוא יהיה מוכן, והתערוכות בהמשך בוטלו".
בפוסט שכתב הזהיר עמית כי המעבר מציב את המוזיאון ב"סכנת חיסול", כלשונו. "בניגוד למרכזי התרבות הגדולים במרכז הארץ, שם תרבות היא לרוב פנאי של אנשים שיש להם זמן ורווחה לבוא מבחוץ ולצרוך אמנות, בפריפריה המציאות שונה לגמרי. החיים כאן מלאים בעבודה, הישרדות וטרדות היום-יום", כתב עמית, ופירט את הסיבות שבגללן "קריטי להיאבק על המרכז".
"ג'ימבורי, בידור וחוויות מרגיעות זה חשוב, אבל הם לא מעוררים מחשבה", כתב. "מרכז תרבות, שילדי העיר עוברים בו סיורים, מייצר מרחב של שאילת שאלות, פריצת גבולות, מעורר סקרנות וחשיבה יצירתית. כל זה קורה בשנים האחרונות, אפילו לא צריך להמציא את זה. עבדנו על זה שנים".
בנוסף, תחת הכותרת "הצהרת כוונות: אנחנו מרכז, לא קצה", כתב עמית כי "לפני 60 שנה, כשהעיר הוקמה, התושבים כאן אמרו בקול ברור שהם לא מוכנים להיות פריפריה. הם גייסו כסף בעצמם והביאו את תומרקין, שהיה אז בשיא הצלחתו, שיצור את הפסל 'מצפור' - תקיעת יתד מרשימה באמצע המדבר שמיצבה את ערד כמרכז תרבותי. מוסד תרבות עושה בדיוק את זה: הוא מוכיח שהעיר אינה מקום נידח, אלא מרחב חי שמתקיימת בו חשיבה עמוקה על אסתטיקה ורוח. עיר שיש בה מוזיאון ומרכז אמנות היא עיר שונה לחלוטין מזו שאין בה".
עוד ציין מייסד המרכז כי "היתרון הגדול ביותר של הפריפריה הוא היכולת לעשות דברים גדולים על שטחים גדולים, עם נוכחות עוצרת נשימה, שלא תיאמן במרכז הצפוף. הקטנת התמיכות הממשלתיות והחלשת המרחבים התרבותיים בפריפריה מצמצמות את האפקט שלהם מראש. אנחנו צריכים מרחבים חזקים ונוכחים, לא מצומצמים ונחבאים אל הכלים".
עמית הבהיר כי לא המעבר עצמו הוא שמדאיג אותו, אלא מ"הירידה המשמעותית בתמיכות המדינה בעקבות הקטנת הגלריה - שיאפשרו לעשות הרבה פחות, ומסגירתה המוחלטת של הגלריה. עירייה שמאמינה שאין חשיבות למרכז תרבותי בשטחה - גם לא מבינה לעומק למה צריך מרכז קטן יותר. נכון לעכשיו בוטלה תוכנית התערוכות שאחרי התערוכה הקרובה. עיריית ערד צריכה להתחייב שהגלריה תמשיך לפעול באופן רציף, אם לא במרחב המיועד אז במרחב הקיים - לטובת סיורי ילדי העיר ורציפות התמיכה".
"אסור לתת לזה לקרות", סיכם עמית, "ערד אינה פריפריה נידחת - והיא חייבת את המרכז לאמנות עכשווית שלה פועם, חי ונוכח. זה היה החזון איתו הקמנו את המרכז לאמנות עכשווית בערד לפני עשור. אלפי ילדים, בני נוער ותיירים מהארץ ומהעולם השתתפו בסיורים מודרכים. אירועים סביב התערוכות, מיצוב העיר כמרחב יצירה דרך תכנית שהות האמן, אירועי מיצג ואינספור שיתופי פעולה עם נספחי תרבות ושגרירויות - כל אלה עשו עבודה ארוכת שנים של מיצוב וביסוס הגלריה והעיר ערד כולה כמקום רציני, חכם, פתוח ומלא תקווה".