אם הייתם מספרים לי לפני 7 באוקטובר שאראה בחור ליטאי, בלבוש חרדי מלא, מתקן מנוע של טנק בלב השטח ומדבר ביידיש עם החבר'ה - הייתי בטוחה שאתם מדברים על תסריט למערכון. אבל באגד הלוגיסטי של אוגדה 99 ("עוצבת הבזק"), זאת לא בדיחה וגם לא דיון תיאורטי באולפנים. זו המציאות היומיומית שלנו.
בימים שבהם הדיון הציבורי סביב גיוס חרדים סוער בכותרות, אני רואה מול עיניי משהו אחר לגמרי.
כמשרתת מילואים באלו"ג 99, אני זוכה לראות מקרוב איך תחת הובלתו של המח"ט שלנו, אל"מ ליאור וישינגרד, מתרחשת בשטח מהפכה שקטה ומפתיעה.
זה לא דיון תיאורטי באולפנים, זו מציאות יומיומית. מאות גברים חרדים, בעלי משפחות ואבות לילדים, בעלי פטור חוקי מגיוס (מפאת גיל) התייצבו ואמרו "הנני". עלו על מדים, סיימו טירונות שלב ב', והפכו חלק בלתי נפרד מהמנוע הלוגיסטי והמבצעי שלנו.
מאז ה-7 באוקטובר, הם פנו מיוזמתם להתגייס. אצלנו באלו"ג 99, היוזמה של אל"מ וישינגרד הובילה לגיוסם של 85 לוחמים ותומכי לחימה חרדים, מתוך 120 שנרשמו. המתגייסים, בני 26 עד 42, עברו הכשרה מקוצרת ונכנסו ישר למקצועות החיוניים: מתיקון טנקים ועד מענה טכני מורכב בתוך שטחי הלחימה. לראות אצלנו ליטאים שמתקנים טנק ומדברים ביידיש זה מחזה מעורר השראה. הם מוכיחים מדי יום שאפשר להיות חרדי שומר מצוות קלה כחמורה, ובו בזמן להיות חלק בלתי נפרד מהמאמץ המלחמתי בחזית.
כעת, כשחיילי המילואים החדשים משתלבים בחטיבת הסיוע המנהלתי, השילוב שלהם מעניק אוויר לנשימה לכולנו. כניסה של כל איש צוות חרדי למערך מאפשרת לשחרר ארבעה חיילי מילואים ותיקים חזרה לביתם ולמשפחותיהם.
כבוד הדדי וסביבה מותאמת
ההצלחה של המפעל הזה בחטיבת הסיוע המנהלתי באוגדה 99 אינה מקרית. היא נשענת על היכולת של המפקדים לייצר סביבה מותאמת באופן מלא לאורח החיים החרדי, לצד כבוד הדדי מוחלט. בבסיס הוקמו תשתיות שכוללות מקווה גברים פעיל, בית כנסת, זמני תפילות ולימוד סדורים, ושמירה קפדנית על אורחות חיים וצניעות - כל זאת לצד שירות של בנות מילואימניקיות ותיקות ביחידה.
במקום שחווה את אסון 7 באוקטובר מקרוב, מתוך ההרס והחורבן, אני רואה צומחת שותפות אמת המבוססת על ערבות הדדית. או כמו שהמח"ט אומר בגאווה: "הם מוכיחים שאפשר להיות גם חרדי שומר מצוות וגם לוחם בחזית".
הסיפור של אלו"ג 99 מוכיח לי בכל יום מחדש, שכאשר פותחים את הדלת ומייצרים את התנאים הנכונים, יש מי שנרתם ונכנס תחת האלונקה. זאת ארץ ישראל היפה. בזמן שהמסכים באולפנים בוערים מוויכוחים על גיוס חרדים, משהו אחר לגמרי צומח פה בשטח שבין בארי לגבול עזה. בלי מצלמות ובלי כותרות מפוצצות, מתרחשת מול עיניי מהפכה שקטה, שתופסת אותך ישר בבטן.
הכותבת היא חברת מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו.