אדריכלות שמחוללת שינוי: הסטודנטים מציעים עתיד חדש לנגב

ב־SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון פועלת מעבדת NUR, המשמשת כמרכז למחקר ולפיתוח עירוני במחלקה לאדריכלות. המעבדה משלבת מחקר אדריכלי עם טכנולוגיות מתקדמות, ובהן מידול דיגיטלי, כלי ניתוח נתונים ותכנון שיתופי, במטרה לבחון את אתגרי הנגב ולפתח עבורם פתרונות חדשניים. באמצעות שיתופי פעולה עם גופים מקומיים ובינלאומיים, משמש הנגב כמרחב למחקר ולפיתוח רעיונות תכנוניים, כאשר הסטודנטים מגבשים אסטרטגיות המבקשות לקדם עתיד שוויוני, בר־קיימא ומותאם לצורכי האזור.

מבין העבודות שהוצגו בתערוכת הגמר של המחלקה לאדריכלות, שני פרויקטים בהנחיית האדריכליות מירב בטט ומרב מורד, יחד עם האדריכל יונתן זיסר בלטו במיוחד. האחד מציע תפיסה חדשה לפיתוח האזור באמצעות הקמת שדה תעופה אזרחי בינלאומי בנבטים, והשני עוסק בשיקום הנגב המערבי ועוטף עזה בעקבות אירועי 7 באוקטובר.

פרויקט NEXUS, של הסטודנטים אופק איבגי, דור אדלשטיין וניסים פרץ, מבקש לשנות את האופן שבו נתפס שדה תעופה בישראל לא רק כתשתית תחבורתית, אלא כמנוע לפיתוח כלכלי, חברתי ואזורי. הסטודנטים הציגו תוכנית מתאר לפיתוח הנגב הצפוני שבמרכזה עומדת ההצעה להסב את בסיס נבטים לשדה תעופה אזרחי בינלאומי. בשונה מהמודל המקובל בעולם, שבו שדה התעופה מתפקד כמתחם סגור המיועד לנוסעים בלבד, הפרויקט מציע מודל של שדה תעופה אזורי פתוח, שבו גם אזורי המסחר, הדיוטי פרי והשטחים הציבוריים ישמשו מוקד פעילות עבור כלל תושבי האזור והמבקרים. הפרויקט מציג חזון שבו שדה התעופה אינו מהווה רק שער כניסה למדינה, אלא תשתית אזורית שתהווה מנוף משמעותי לפיתוח הנגב במאה ה־21.

"בישראל מדברים במשך שנים על הקמת שדה תעופה נוסף. אנחנו מאמינים שהקמתו בנגב לא תהיה רק פתרון תחבורתי, אלא מנוע משמעותי לפיתוח האזור. שדה תעופה בינלאומי בנגב יכול לחזק את התעסוקה, לעודד תיירות, ליצור שיתופי פעולה בין הרשויות ולתרום לצמיחה של הנגב כולו", אמר דור אדלשטיין.

הפרויקט השני, של הסטודנטיות נועם אלבז ויובל פרץ, מציע מענה אדריכלי לשיקום נקודות בנגב המערבי שנפגעו בעקבות מתקפת ה-7.10. נקודת המוצא של הפרויקט היא כי שיקום אמיתי אינו מסתכם בבנייה מחדש של מבנים, אלא מחייב גם חיזוק הקהילה, השבת תחושת הביטחון וחידוש הקשר בין האדם למקום.

במסגרת העבודה תוכננו שני פרויקטים מרכזיים. הראשון ממוקם בקיבוץ עלומים ומתמודד עם אחת הסוגיות המורכבות שלאחר המלחמה, כיצד ניתן לשמר את זיכרון האירועים מבלי להפוך את הקיבוץ כולו לאתר הנצחה. התכנון מנכס את סימני הפגיעה שנותרו במרחב הציבורי ומשלב אותם בשפה אדריכלית חדשה, המאפשרת לזיכרון להיות נוכח לצד חזרת החיים לשגרה.

הפרויקט השני ממוקם ביער שוקדה, אחד ממוקדי התיירות המרכזיים בעוטף, שספג פגיעה קשה הן מבחינה פיזית והן מבחינת הפעילות התיירותית כבר למעלה משלוש שנים. הפרויקט מציע מתחם של חמישה מבנים, המעוצבים בהשראת הכלנית, מסמליו המובהקים של האזור ומשתלבים בטבע. המבנים כוללים חללי שהייה, מפגש ומלאכה ומטרתם להשיב את הנוכחות האנושית ליער, לחזק את הקהילה ולעודד את חזרת המבקרים למקום.

"ב־SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון רואים בנגב נקודת תצפית, מחקר ופעולה להבנת תהליכים גלובליים רחבים. במסגרת הלימודים אנחנו נוגעים ישירות באתגרי החיים במרחב, ומעודדים את הסטודנטיות והסטודנטים לראות באדריכלות כלי אקטיבי ליצירת שינוי." האדריכלית מירב בטט