משפחתו של נועם אלימלך רוטנברג הי"ד, שנרצח ב-7 באוקטובר בפסטיבל הנובה בו שימש איש הפקה, יוצאת בקמפיין גיוס המונים עבור הוצאת אסופות מאמרים בנושאים אקטואליים לפי סדר פרשות השבוע. אריה, אביו, מספר על דמותו המאתגרת והיפה של בנו, ואומר: "נושא החקירה לא מעסיק אותי. אני מול הקדוש ברוך הוא - שידאג לכל מי שהיה צריך לקחת אחריות".
"פעם שאלו אותי אם אני מרגיש נכשל שהבן שלי יצא בשאלה", מספר אריה בשיחה עם וואלה שבע. "אני עונה שהוא לא יצא בשאלה - הוא הלך לחפש תשובות לשאלות שהיו לו. נועם היה בחור נפלא, חמוד, חכם, נעים, שמסתכל על אנשים בגובה העיניים, גם אם אלה לא אנשים שחשבו והתנהגו כמוהו. כשהוא היה בישיבה, הוא עדיין היה יכול להיות בקשר עם אנשים מכל העולמות, וגם אחרי שהוא הלך למחוזות אחרים, לחפש את עצמו, הוא עדיין נשאר בקשר עם חברים מהישיבה. גם אני הייתי איתו בקשר מלא כל הזמן".
כשנועם החליט להתגייס, וכחלק מיציאתו מהבית עבר לגור בדרום, ביקש אביו הכוונה. "הלכתי למרן הרב גרשון אדלשטיין זצ"ל, ושאלתי אותו מה אני עושה עכשיו", הוא מספר, "לא ידעתי איך להתנהל מול מצב כזה. הוא אמר לי לקבל אותו בחום ובאהבה כל הזמן. שאלתי איך זה יהיה בבית, והוא הסביר שצריך בפשטות להסביר שהוא ילד מדהים, שיש לו קונפליקט פנימי ובחירות משל עצמו. הוא הבהיר לי שהוא צריך את הבית ואת העוגן של ההורים, וזה לא בשביל להחזיר אותו בתשובה - כמו שהיציאה שלו באה ממנו, גם החזרה תוכל להגיע רק ממנו, אבל בסופו של דבר חייב לתת לו עוגן".
נועם אלימלך הגיע לפסטיבל כדי לעבוד שם כאיש צוות ההפקה, והיה אמור לשהות במקום עד שבת בצהריים, לסייע בפירוק ההפקה ולחזור לביתו. "יש לי 14 ילדים - אחד למעלה, ו-13 למטה", מספר האב על אותו יום ארור שבו נרצח בנו. "מצד אחד, ידעתי שמתאים לו להיות במקומות כאלה, אבל לא שיערתי שהוא שם. וזה היה בשבת - אין טלפונים, אין כלום. במוצאי שבת התקשר אליי אחד הבנים שלקח את המספר הכשר של נועם, ואז אני מקבל טלפון מחברה של חבר של נועם שנרצח שם, ממשפחת ריבלין, והיא מתקשרת לבן שלי לשאול איפה החבר שלה. כמובן שהוא ראה את זה רק במוצאי שבת, ומתוך זה נודע לנו שנועם היה שם. התקשרתי מיד לאבו כביר, כי לא רציתי להיות נאיבי אז הלכתי על הגרוע ביותר - הבנתי שהוא לא עונה, ואמרתי לילדים שיכול להיות שהוא מתחבא או חטוף, אבל שיהיו מוכנים שיש אפשרות שהוא גם לא איתנו".
"התקשרנו לכל בתי החולים, ולא מצאו את השם שלו", ממשיך האב השכול, "המתנו יומיים, ואז הגיעו הביתה חיילים. אני הייתי בבית הכנסת, בתפילה, הבן שלי התקדם לפניי הביתה, וכשהגענו הביתה - מיד הבנו".
הירצחו של בנו, מספר האב, לא גרע דבר מאמונתו. "הסתכלתי על זה כאילו הילד יצא זמנית ממצוות, אבל דווקא מתוך המקום הזה הוא הגיע הכי קרוב לקדוש ברוך הוא, כי הוא נהרג על קידוש השם. אנחנו תמיד היינו מדברים איתו, מרימים טלפון בערב שבת ובחגים. בערב יום כיפור דיברנו איתו ואמרתי לו 'אני מאמין שמהר מאוד אתה תגיע למקום הכי קרוב לקדוש ברוך הוא', מילים שפתאום קיבלו משמעות מצמררת".
"אין לי שום טענה כלפי הקדוש ברוך הוא", ממשיך אריה, שמדגיש כי חקירת הטבח לא מעסיקה אותו. "זה לא יקדם אותי לשום מקום", הוא אומר, "זה שהיו מחדלים כולם יודעים, כל אחד זורק על השני את המחדלים, אבל אני מול הקדוש ברוך הוא, והוא ידאג לכל אלה שהיו אחראים על כך".
כעת, כאמור, רוצה אביו להוציא אסופות מאמרים לזכר בנו, בנושאים אקטואליים ולפי סדר פרשות השבוע. "במהלך השנה וחצי האחרונות אני כותב עלונים על פרשת השבוע, והגעתי למצב שיכולתי להוציא ספר. כל שנה באזכרה שלו אני עושה משהו מיוחד - באזכרה הראשונה עשיתי ארוחה לסיום משניות, שנה אחרי הוצאתי חוברת של דברי תורה, ואז כבר שנה שעברה עלה לי רעיון להוציא לאור ספר עם כל העלונים שהוצאתי בשנה וחצי האחרונים".
לצורך הדפסת האסופות, מבקשים בני המשפחה לגייס סכום של 30 אלף שקל. "ספר זה יעניק לנו נחמה ויצהיר שעל אף הכאב, אנו מקבלים את הדין וממשיכים את מורשתו - להנגיש את יופי היהדות לכולם", אמר האב, וקרא לתורמים: "קחו חלק במיזם אדיר זה, סייעו לנו בהדפסת הספר, ויחד נעשה נחת רוח ליוצרנו ונעלה את נשמת בננו מעלה מעלה".
לתרומות לגיוס ההמונים לזכרו של נועם אלימלך רוטנברג ז"ל לחצו כאן