עיוורים, תתעוררו: 7 באוקטובר של הנגב כבר כאן

​כשקראתי בסוף השבוע את פרטי כתב האישום החמור נגד ארבעת תושבי שגב שלום שתכננו פיגוע המוני בתחנה המרכזית בבאר שבע וירי על תחנות משטרה - הרגשתי פיק ברכיים, אבל לא הופתעתי. הם לא צמחו בוואקום. הם צמחו בתוך מציאות של הפקרות שחגגה כאן יותר מדי שנים.

​כבר שנים שאני צועקת את זה, מעל כל במה ובכל פורום - גם כשרצתי בעבר למועצת העיר באר שבע, וניסיתי לטלטל את המערכת. פגשתי אז בעיקר מבטים מבטלים. ניסו להשתיק אותי, קראו לי "קיצונית", קראו לי "גזענית" ואמרו שאני מייצרת תבהלה.

אבל המציאות לא מתחשבת בפוליטיקלי קורקט: כשאיחוד משפחות מכניס את עזה לתוך הנגב, האויב צומח מבפנים. מדובר באנשים עם תעודת זהות כחולה שנהנים מכל הזכויות, ובזמן שהם מקבלים מאיתנו שירותים - הם מתכננים לרצוח את הילדים שלנו.

​ומה שיותר מקומם מההסלמה עצמה, זה לראות את תעשיית הציניות. פתאום, כאילו נדלק אור בקצה המנהרה, פוליטיקאים נזכרו לגלות את הנגב, ומדברים "בכל הכוח" על המשבר והטרור מבית. הם הבינו, באיחור אופנתי ומחושב, שהביטחון בנגב הוא הבטן הרכה של התושבים, המקום הכי קל לגרוף בו מנדטים.

​אז אני רוצה לשאול אתכם, נבחרי הציבור שלנו, אלו שפחות או יותר בני הדור שלי, שגדלו במערכות האלו: איפה הייתם ב-25 השנים האחרונות? ​לאן נעלמתם כשהתרענו שהשטח מבעיר את עצמו? בזמן שתושבי באר שבע והסביבה נלחמים על הזכות הבסיסית לקבל רישיון נשק כדי להגן על חייהם, אנחנו מגלים שמסביבנו יש מי שמנהלים תשתיות טרור באין מפריע. זו "המשילות" שהבטחתם לנו? זו בדיחה עצובה.

​החברים שלי, השכנים שלי, הצעירים כאן בנגב - כולנו עייפים מדיבורים, מסרטוני יח"צ ומעונשים מגוחכים של עבודות שירות למחבלים. מדינה נורמלית לא מתנהגת ככה. הגיע הזמן להפסיק לפחד ממה יגידו, ולהתחיל לחוקק ביד ברזל: ​ענישה מחמירה וחסרת רחמים על בגידה וריגול, חילוט מלא של כל רכוש המשפחה, שלילת אזרחות מוחלטת, ביטול פנסיות וביטוח לאומי, וגירוש כל המשפחה מהארץ. זה צריך להיות עונש המינימום בחוק. ​עונשי מינימום קבועים לכל שרשרת הפשיעה: מירי וטרור, ועד פרוטקשן, גזל, שוד ונהיגה מטורפת בכבישים. ​עצירה מוחלטת של איחוד משפחות מוסלמיות - החוק הזה חייב לעבור, ומיד. מי שרוצה להתאחד, שיעבור לחיות בעזה או ברשות. לא על חשבון החיים שלנו.

​מי שלא היה כאן ב-25 השנים האחרונות כדי לעבוד, לשנות ולהגן, שלא ינסה לתפוס עכשיו טרמפ על הפחדים שלנו. אנחנו לא צריכים עוד הצהרות לתקשורת. אנחנו צריכים מעשים והחזרת הריבונות לנגב, אתמול. לנו, תושבי הנגב, אין את הפריבילגיה להמשיך להמתין להם. למי שעדיין עיוור ולא הבחין בזה, 7 באוקטובר הבא, הגרסה של באר שבע והסביבה, כבר כאן ומתדפק על הדלתות שלנו.

לכן, אני מציעה לכולנו לא לחכות לאף פוליטיקאי. זה כבר הזמן ממזמן לקום, להתנדב, להצטרף לכיתות הכוננות, למשטרה ולמג"ב. לכו להתאמן על נשק, תקנו גז מדמיע, ותהיו מוכנים בכל רגע להגן על הבית ועל המשפחה שלכם. כי אם אין אני לי, מי לי.

הכותבת היא חברת מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, יו"ר מתנדבי האגודה למען החייל באר שבע, פעילה חברתית ואקטיביסטית.