בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל את עמדת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), ודחה ערעור שהגישו בני משפחת אלכמאיסה, המתגוררים בבקעת קנאים שבאזור ערד, נגד פינויים. בהחלטתו לפני שבוע כתב ביהמ"ש כי אין על המדינה להציג "צורך תכנוני" על מנת לפנות שטחים השייכים לה, והדגיש כי זו מדיניות הממשלה. "ככל שהמערערים חפצו לתקוף מדיניות זו, המקום לעשות כן אינו במסגרת תביעת פינוי אזרחית", נכתב.
השופטים עמית כהן, דניאל גיל ויעקב דנינו דחו את ערעורם של המחזיקים במקרקעין "צביר 1516" נגד רשות מקרקעי ישראל, והותיר על כנו את פסק דינו של בית משפט השלום בבאר שבע, שהורה על פינוי המקרקעין עד ל-30 ביוני 2026. במסגרת ההליך, שרמ"י יוצגה בו על ידי עו"ד תהילה שמשון מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי), טענה המדינה כי היא אינה נדרשת להציג צורך תכנוני קונקרטי כתנאי לפינוי מחזיקים, וכי תביעתה היא חלק ממדיניות הממשלה להסדרת ההתיישבות והגברת האכיפה על אדמות המדינה. עוד נטען כי למערערים הוצעו פתרונות מגורים חלופיים ביישוב מרעית, אולם הם בחרו שלא לקבלם.
מנגד טענו המערערים, בין היתר, כי אין למדינה צורך תכנוני בקרקע בעת הזו, כי לא הוצע להם פתרון חלופי הולם וכי קיימות נסיבות היסטוריות המצדיקות את המשך החזקתם במקרקעין.
בית המשפט דחה את הערעור וקבע שהמדינה "אינה מחויבת להציג צורך תכנוני קונקרטי לצורך פינוי מחזיקים ממקרקעי הציבור", לשון הודעת הפרקליטות. בנוסף נקבע כי תביעת הפינוי הוגשה "מתוך מגמה להסדיר ריכוזי אוכלוסיות המתגוררות שלא כדין על אדמות המדינה, ולקדם התיישבותם ביישובי קבע. הגשת התביעה משרתת את מדיניות הממשלה - ככל שהמערערים חפצו לתקוף מדיניות זו, המקום לעשות כן אינו במסגרת תביעת פינוי אזרחית, אלא שהיה עליהם להגיש עתירה מתאימה", נכתב.
עוד קבע בית המשפט כי הוכח שהוצעו למערערים פתרונות דיור חלופיים ביישוב מוכר, אולם הם בחרו שלא לקבלם, וכי ממילא אין להתנות פינוי של מחזיק שלא כדין בקיומו של פתרון אכלוס קונקרטי וזמין. בנוסף נדחו טענותיהם ההיסטוריות של המערערים, ונקבע כי הם היו לכל היותר בני רשות, שרשותם ניתנת לביטול". הערעור נדחה, והמערערים חויבו בהוצאות בסך 25,000 שקל.