מחקר ותוכנית חדשנית להוראת קריאה ואיות לתלמידים חרשים וכבדי שמיעה דוברי ערבית יוצגו במסגרת הכנס השנתי השני של מרכז אלו"ן לנוירופדגוגיה, הפועל בשיתוף המכללה האקדמית אחוה והמרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט, שיתקיים ב-6 ביולי 2026 בקמפוס לוינסקי של המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט ויעסוק בשילוב של מדעי המוח במרחב החינוכי. מטרת מרכז אלו"ן היא להוביל את שילוב מדעי המוח במערכת החינוך הישראלית.
לראשונה פותחה תוכנית ייעודית להוראת קריאה ואיות בערבית עבור תלמידים חרשים וכבדי שמיעה, המותאמת למאפייניה הלשוניים והאורתוגרפיים של השפה הערבית ולצורכיה הייחודיים של אוכלוסייה זו. התוכנית פועלת מזה כשנה וחצי במספר בתי ספר וגני ילדים בפזורה הבדואית ליד באר שבע בהם: בית ספר אשראקת אלג'נוב, ביישוב אלסייד, בית ספר חוסין אלהואשלה, יישוב קצר אלסר וגני ילדים ביישובים אלאטרש ואום בטין.
התוכנית כוללת ספר תלמיד, מדריך למורה, כרטיסי איות, חומרי הוראה ואתר אינטרנט ייעודי המלווה את תהליך הלמידה. אחד החידושים המרכזיים בתוכנית הוא אימוץ והטמעה שיטתית של מערכת האיות הערבית כחלק מהוראת הקריאה. במסגרת התוכנית הודגש הדמיון החזותי בין צורת האות הכתובה לבין צורת כף היד של סימן האיות, במטרה לחזק את זיהוי האותיות, את זכירתן ואת בניית הייצוגים האורתוגרפיים הדרושים לרכישת הקריאה. מערכת האיות משולבת בתוכנית רב־תחומית הפועלת במקביל על רכיבי הקריאה והשפה, על קריאת דיבור, על הערוץ החזותי והמוטורי ועל ניצול מותאם של שרידי שמיעה, בהתאם ליכולותיו של כל תלמיד.
התוכנית פותחה על ידי ד"ר מנאר חדאד חנא, מדריכה ארצית לחינוך תלמידים חרשים וכבדי שמיעה בחברה הערבית וחוקרת במעבדת שפה ומוח באוניברסיטת תל אביב, מתוך צורך שעלה מהשטח לאחר שנים שבהן לא עמדה לרשות צוותי החינוך תוכנית סדורה להוראת קריאה בערבית לתלמידים חרשים וכבדי שמיעה. התוכנית מלווה במסגרת מחקרית על ידי צוות חוקרים ממעבדת שפה ומוח באוניברסיטת תל אביב, בראשות פרופ' נעמה פרידמן.
במסגרות רבות נעשה שימוש במערכות איות שהתבססו על האותיות העבריות, שאינן מותאמות למאפייניה הלשוניים והאורתוגרפיים של השפה הערבית. רכישת קריאה בקרב תלמידים חרשים וכבדי שמיעה דוברי ערבית מציבה אתגרים ייחודיים. מעבר לחשיפה מוגבלת לפונולוגיה של השפה, רבים מהם עשויים להתמודד עם פערים בתחומי הסמנטיקה, המורפולוגיה והתחביר. אתגרים אלה מתעצמים בשל מאפייניה הייחודיים של השפה הערבית, ובהם ריבוי צורות לאותיות, מבנה כתב מחובר ומערכת פונולוגית מורכבת.
התוכנית נשענת על המודל הדו־מסלולי של הקריאה ומשלבת עבודה מקבילה על המסלול התת־לקסיקלי והמסלול הלקסיקלי. במקביל היא פועלת לחיזוק הלקסיקון האורתוגרפי, הפונולוגי והסמנטי ומשלבת עבודה על כלל רכיבי השפה כחלק מתהליך רכישת הקריאה.
התוכנית פועלת מזה כשנה וחצי בשלושה מחוזות - צפון, חיפה ודרום - ומשתתפים בה 36 תלמידים חרשים וכבדי שמיעה דוברי ערבית בגילאי גן וכיתות א'-ב'. יישום התוכנית מלווה בהדרכה מקצועית שוטפת לצוותים החינוכיים ובמחקר פעולה הבוחן את יישומה ואת ממצאיה הראשוניים. הממצאים הראשוניים מצביעים על התקדמות ניכרת ברכישת מיומנויות הקריאה והאיות בקרב התלמידים המשתתפים. כלל התלמידים רכשו את מערכת האיות הערבית, ותלמידי הגן הצליחו לזהות את אותיות האלפבית הערבי ולבצע את סימני האיות המתאימים להן בשפת הסימנים. מבין 23 תלמידי כיתות א'-ב', 20 תלמידים (87%) הצליחו לזהות, לשיים ולאיית את האותיות הערביות הכתובות. בנוסף, תלמידים רבים פיתחו מודעות למאפיינים פונטיים של האותיות, לרבות זיהוי מקום הפקת ההגה והסתייעות בקריאת דיבור לצורך הבחנה בין אותיות.
במהלך ההתערבות רכשו התלמידים יכולות קריאה של הברות, מילים ומשפטים קצרים, והרחיבו את אוצר המילים שלהם בערבית. מספר המילים שנקראו על ידי התלמידים נע בין כ־50 לכ־200 מילים, בהתאם לגילם, לרמתם ההתחלתית, למשך השתתפותם בתוכנית ולקצב התקדמותם האישי.
ראוי לציין כי חלק מהתלמידים שהשתתפו בתוכנית למדו במערכת החינוך במשך שנתיים ואף שלוש שנים טרם הצטרפותם לתוכנית, אך טרם רכשו מיומנויות קריאה בערבית. במסגרת התוכנית החלו גם תלמידים אלה לקרוא הברות, מילים ומשפטים קצרים בערבית.
הצוותים החינוכיים המלווים את התוכנית מדווחים על התקדמות משמעותית ביכולות הקריאה והאיות של התלמידים, לצד עלייה במעורבותם בתהליך הלמידה, במוטיבציה שלהם לקריאה ובתחושת המסוגלות המקצועית של הצוותים.
לדברי החוקרים, ממצאים ראשוניים אלה מדגישים את החשיבות שבפיתוח תוכניות הוראה המותאמות לשונית, תרבותית ופדגוגית לאוכלוסיות ייחודיות. התוכנית מציעה מודל יישומי חדשני המשלב ידע מחקרי עדכני עם ניסיון חינוכי מהשטח, ועשוי לתרום לקידום האוריינות בקרב תלמידים חרשים וכבדי שמיעה דוברי ערבית.