בחודשיים האחרונים הגיעו שיריו של באבי מויאל, שם עולה בזמר הים תיכוני, ליותר מחצי מיליון האזנות ביוטיוב - קצב שיא. אולם מה שרבים ממעריציו של הזמר לא יודעים, הוא שמדובר למעשה בדמות בדיונית, שנוצרה באמצעות A.I, על ידי שלומי מויאל, איש שיווק ואב לשלושה בן 45 מערד, שמלחין וכותב בעצמו את כל השירים. כשבתעשייה נשמעות טענות על כך שהדמות שיצר מויאל נתנה השראה אפילו לזמרת המצליחה אודיה - ברור שאי אפשר להתעלם ממנו ומהתופעה המדהימה שיצר. "כל זה, ואני בכלל שר גרוע, כן?", הוא אומר וצוחק.
"אני חי באיזה אילוז'ן בחודשיים האחרונים, אפילו לא הייתי בכיוון הזה", מודה מויאל בשיחה עם וואלה שבע. "אני 20 שנה מתעסק בשיווק ופרסום, והייתי משתמש המון בתוכנה Suno עבור לקוחות עסקיים שלי כבר לפני ארבע שנים. לפני חצי שנה אמרתי 'די, נמאס לי'. היה לי חלום לפתח אפליקציה של משחקים לילדים, אז סגרתי את העסק, לקחתי מימון, גייסתי משקיעים, והחלטתי שאני על זה. חודשיים לתוך הפרוייקט אני יושב בגינה, ואחי שואל אותי מה קורה עם השירים שאנחנו כותבים כל הזמן. אמרתי לו שהכל במגירה, והוא אמר שחייבים לעשות איתם משהו. אז לקחתי שיר שכתבתי, ישבתי עם הבן שלי עילי, שמנגן קצת על גיטרה, התחלנו לזמזם, ואמרנו שיצא טוב. העליתי את זה לפייסבוק, והיו אולי 20 תגובות, של המשפחה. אבל אז אחי הקטן אמר לי 'אל תהיה מבוגר, תפתח טיקטוק ואינסטגרם', אז זרקתי את הסרטון לטיקטוק, פתחתי אינסטגרם, והלכתי לישון. זה היה ביום חמישי. ביום ראשון אני פותח את הטלפון, ואתה לא מבין. אני לא מדבר איתך על התלהבות של אנשים - קיבלתי טלפונים מכל התעשייה".
"בחודשיים האלה פגשתי את כל מי שאפשר בתעשייה הזו", הוא אומר ונשמע מופתע מגודל המעמד אליו נקלע. "אני ברשימה החמה כבר כמה חודשים, מיליוני השמעות, ספוטיפיי, רדיו, רדיו יהודי בפריז שראיין אותי, ולפני שבוע אני רואה פודקאסט על זה שאודיה גנבה איזה ביט. אני באותו משפט איתה. זה פשוט התפוצץ, באמת".
אותו פודקאסט עליו מדבר מויאל הוא "פופטוק", פודקאסט הפופ של גלגלצ בהגשתן של יסמין ישבי ואחינעם בר. בר טענה לדמיון בלתי ניתן להכחשה בין שירו של באבי "אז אם את עוד אוהבת" לשירה של זמרת ה-A.I עינת בר "כוכבים ודמעות". לטענתן של המגישות, אודיה היא המוזיקאית שעומדת מאחורי דמותה של הזמרת.
"זה חתיכת סיפור", מודה מויאל, "אני נכנס לרשתות רק כדי להגיב לקהל, וגם לא שומע מוזיקה של אחרים. אבל יום אחד אחי שלח לי את השיר של עינת בר ואמר לי 'זה מתחיל אותו דבר'. נדהמתי, אבל אמרתי שאני לא אפוצץ את זה, כי מי אני לעומת אודיה, אבל שבורא עולם יעשה את שלו. עברו כמה ימים ומתקשרת אליי אחינעם בר, והשאר היסטוריה. יכול להיות שחיכיתי שזה ייצא ממישהו, ולא ממני".
אולם דמותו של מויאל לא רק מספקת השראה, אלא זוכה לקאברים של זמרים אנושיים ומוכרים. "קוקו מאילת עשה לי קאבר, גם שר-אל, זמרים שהם בתעשייה שנים, אשכרה עשו קאבר ל-A.I. כולם מנסים להבין מה לעשות עם הלימונדה הזו, אמרגנים הציעו כל מיני הצעות, שאני אעלה לבמה עם פלייבק, שאני אעלה עם אוטו-טיון, עכשיו אנחנו עובדים על מופע עם הולוגרמה, כי אני מקבל מאות הודעות של אנשים שרוצים הופעה - אפילו שהם יודעים שאני A.I. אני לא בא לחרטט. אין הופעה, אין זמר, אבל יש רגש אחד אמיתי".
איך זה עובד ברמה הטכנית?
"אני כותב ומלחין את כל השירים שלי, אבל בגלל שהסונו מאוד גנרי - נגיד יש לו 20 קולות - רציתי להביא משהו שיהיה קצת שונה. חשבתי שאם אני אקח את הקול שלי, את הקול של אחי שהוא קצת יותר גבוה, ואת הקול של הבן שלי, זה יכול לצאת יפה. ובאמת יצא קול צרוד, נעים, הקול של באבי. בדרך כלל הסונו מלביש את המילים מוזר, או לא בסולם, ורבעי טון או לא רבעי טון, אבל אני אמרתי לו 'לא, כל השירים צריכים להיות 'שיריים'. אז מה שמבדל אותנו זה שאנחנו כותבים ומלחינים, ואז אנחנו שרים את השיר רק כדי להבין אם זה שיר שאנשים יכולים לשיר באוטו. אם אני יכול לשיר את השיר באוטו, זה טיל".
מאיפה הגיע הכינוי "באבי"?
"טאי, הבן שלי, הוא על הרצף, ולא דיבר בכלל עד גיל 3. כשהיו שואלים אותו אם הוא אוהב את אבא, הוא היה נכנס לטנטרום. הוא לא רצה לדבר עם אף אחד, ויום אחד החלטתי לכתוב ספר, על באבי וטאי, שבונים חללית מקרטון וטסים לעולמות מקרטון. לפני שנתיים, כשהוא היה בן 5, כבר כתבנו שיר ילדים שנקרא 'באבי וטאי', והשם תפס. אפילו הוספתי אותו לשם שלי בפייסבוק. אחרי חודש הוספתי לבאבי את שם המשפחה שלי, מויאל, כי התחילו העתקות, ואמרתי שחשוב לי לשים משהו שייקשר את הדמות אליי".
"כולי מתרגש כמו ילד קטן", מודה מויאל. "אני קצת תקוע, כי בשורה התחתונה אני צריך להמשיך את האקזיט שלי של המשחקים - יש לי דד ליין, יש עניין של משקיעים - אז נשארתי בין הכיסאות. אבל מצד שני, אני מקבל הודעות של אנשים שמספרים לי שהם עברו תקופה חרא ויצאו ממנה בזכות השירים של באבי, או של נשים שעברו התעללויות ומספרות לי כמה הן הזדהו עם המילים שלי. אז אני מעריך כל דבר שאני מקבל, ואני מודה לאבא כמה פעמים כל יום".