בבאר שבע תתקיים מחרתיים (חמישי) הפגנה נגד מדיניות הריסת הבתים בכפרים הלא מוכרים בנגב. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר התייחס להפגנה ואמר כי "זו המדיניות שלי, והיא תימשך. שום הפגנה לא תשנה אותה". בכיר בעמותה יהודית-בדואית שפועלת בנגב החליט לענות לו.
ההפגנה צפוייה להתקיים בשעה 10 בבוקר מול משרדי הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, ששוכנים בפינת הרחובות מצדה ורגר בעיר. לפי מארגניה, "בימים שבהם משפחות רבות בנגב מתמודדות עם הריסות בתים ועם חשש לעתידן, חשוב להשמיע קול ברור למען צדק, שוויון וכבוד האדם". הם הזמינו "את הציבור הרחב - יהודים וערבים, צעירים ומבוגרים, וכל מי שמאמין בזכות לחיים בכבוד ובביטחון - להשתתף ב'מחאת עמוד הבית' נגד מדיניות ההריסה והעקירה. הנוכחות שלכם היא מסר חשוב של סולידריות, אחריות אזרחית ושותפות במאבק למען זכויות אדם, צדק חברתי ועתיד משותף לכולנו".
בתגובה לקריאה לצאת ולהפגין אמר בן גביר כי עודכן "כי בחמישי בבוקר צפויה להתקיים הפגנת ענק מול משרדי הרשות הבדואית בנגב, במחאה על מדיניות האכיפה וההריסות שאני מוביל. יש לי מסר ברור למפגינים", אמר השר, "לא תרתיעו אותי. אני אמשיך להוביל מדיניות נחושה נגד הבנייה הבלתי חוקית בנגב. עד היום נהרסו למעלה מ-5,000 מבנים בלתי חוקיים, והוחזרו למדינת ישראל שטחים בהיקף של תל אביב וגבעתיים יחד. מי שבונה בניגוד לחוק צריך לדעת דבר אחד: הבנייה הבלתי חוקית לא תשתלם, ובית שנבנה בניגוד לחוק נמצא בסכנת הריסה. זו המדיניות שלי, והיא תימשך. שום הפגנה לא תשנה אותה".
בתגובה לדברי השר, פנה אליו סמנכ"ל עמותת כוכבי המדבר, אדם אלאסד. "קל מאוד לצמצם את הסיפור הבדואי לשאלה של 'בנייה בלתי חוקית'", כתב. "קל מאוד להציג את עצמך כמגן החוק מול מי שמפרים אותו. אבל זו בדיוק הבעיה, אתם מדברים על התוצאה ומתעלמים מהסיפור שהוביל אליה. הבדואים בנגב אינם יוצאים להפגין משום שהם מבקשים זכות לעבור על החוק. הם יוצאים להפגין נגד מדיניות תכנון והתיישבות שאינה מותאמת למציאות שנוצרה כאן לאורך עשרות שנים, מציאות שהמדינה עצמה הייתה שותפה מרכזית בעיצובה".
לפי אלאסד, "כאשר קמה המדינה חיו בנגב כ-100 אלף בדואים. רובם עזבו, גורשו או נמלטו במהלך המלחמה. המיעוט שנותר רוכז באזור הסייג תחת משטר צבאי שנמשך שנים ארוכות. המדינה עיצבה את המרחב, את דפוסי החיים ואת יחסי הכוחות בתוך החברה הבדואית. אי אפשר להתעלם מההיסטוריה הזו ואז לטעון שכל האזרחים התחילו מאותה נקודת מוצא ושכולם נמדדים לפי אותם כלים".
לטענת הסמנכ"ל, "במשך עשרות שנים ניהלה המדינה יחס אינסטרומנטלי כלפי החברה הבדואית. לעיתים עודדה שימור של דפוסים מסוימים, לעיתים השתמשה במנהיגות המקומית לצרכיה, ולעיתים פשוט העדיפה שלא להתמודד עם שאלות העומק של שייכות, תכנון ופיתוח. היום היא מבקשת לפתור בעיות שנבנו במשך שבעה עשורים באמצעות דחפורים, צווי הריסה וסיסמאות על משילות. אבל משילות איננה רק אכיפה. משילות היא גם אחריות".
אלאסד טען כי המחאות של הבדואים הן "עדות לאמון שעוד נותר", והבהיר כי "המפגינים אינם חוסמים כבישים, אינם פוגעים באזרחים ואינם מערערים על עצם קיומה של המדינה. הם פונים אל מוסדות המדינה ודורשים פתרונות. הם מכירים בסמכות המדינה ומבקשים להיות חלק ממנה. דווקא משום כך, תגובות שמציגות את המפגינים כאויבי החוק אינן רק מטעות, הן מחמיצות הזדמנות היסטורית. במקום לראות במחאה קריאה לשותפות, הממשלה בוחרת להפוך אותה לכלי פוליטי שמזין פחדים ומעמיק חשדנות בין יהודים לבדואים".
"הבדואים לא ייעלמו מהנגב", הדגיש אלאסד, "בדיוק כפי שהנגב לא יוכל לממש את הפוטנציאל שלו בלי הבדואים. הגיע הזמן להפסיק לנהל את הסוגיה דרך כותרות והפחדות, ולהתחיל לנהל אותה דרך אחריות, הכרה, תכנון חכם ושותפות אמיתית. זו אינה רק שאלה בדואית. זו שאלה של איזו מדינה אנחנו רוצים להיות".
מהמועצה לכפרים הלא מוכרים בנגב נמסר בתגובה להודעת השר: "בן גביר הוא גם ליצן וגם שקרן. ליצן, כי להאמין ששלטון החוק חשוב לשר עבריין, החבר בקואליציית חשודים ונאשמים ומגבה טרוריסטים יהודים, זו בדיחה. שקרן, כי שטח תל אביב וגבעתיים הוא 55 קמ"ר, והשטח שפונה בנגב הוא לכל היותר 2 קמ"ר. רוב קרבנות ההריסות חיים בין השברים ולא הולכים לשום מקום. משילות אין כאן, רק זריעת כאוס ורישוש אנשים בסכום מצטבר של 250 מיליון שקל - העלות הישירה לכ-2,500 משפחות שאיבדו את בתיהן. אם מישהו חושב שזה מגביר יציבות, יש לנו שר עבריין לביטחון פנים למכור לו. הפתרון היחיד הוא משילות של בנייה, פיתוח ואספקת שירותים שוויונית".