העיר ערד רושמת הישג במדד האנרגיה המתחדשת הארצי, כאשר היא ממוקמת במקום הרביעי. המדד בוחן את הרשויות המקומיות המובילות את מהפכת ייצור האנרגיה המתחדשת על גגות המבנים בשטחיהן. להתקנת לוחות סולאריים על גגות המבנים יתרונות רבים עבור תושבי העיר: היא מהווה השקעה כלכלית כדאית שתכניס כסף לדיירי המבנים תוך ייצור אנרגיה שאינה מזהמת לטובת בריאות תושבי העיר, היא מאפשרת לצרוך אנרגיה גם בשעות חירום, ועוד.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן ציין בעקבות הדרוג: "אני מברך את ערד שהגיעה למקום הרביעי במדד. ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, והקמת מתקנים סולאריים על גגות מבנים, מאפשרת לתושבי העיר לייצר מקור הכנסה נוסף, תוך ייצור אנרגיה שאינה מזהמת, לטובת בריאותם. בנוסף, המתקנים הסולאריים יוכלו לשמש כמקור אנרגיה בשעות חירום. יחד עם ראש העיר יאיר מעיין, נמשיך לפעול למען תושבי ערד".
ראש העיר ערד, יאיר מעיין, אמר: "אני גאה בכך שערד דורגה במקום הרביעי בישראל במדד משרד האנרגיה לייצור אנרגיה מתחדשת. ההישג הזה משקף את המחויבות שלנו לקידום חדשנות, קיימות וחוסן עירוני. אני מודה לשר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, על שיתוף הפעולה וההשקעה המתמשכת בערד. יחד נמשיך לקדם פרויקטים שיחזקו את העצמאות האנרגטית של העיר, ייטיבו עם התושבים ויתרמו לאיכות הסביבה."
במעמד המפגש המרגש בעיריית ערד שוחחו המשתתפים על השקת לוח מחוונים מתקדם ברמה הבינלאומית, המאפשר לציבור לקבל את מלוא המידע על פוטנציאל ההקמה של מערכות סולאריות על גגות ובמרחב המבונה. עד היום מידע זה התבסס על הערכות בלבד וכעת נחשפים נותני האמת על בסיס ניתוח תצלומי אוויר בסיוע כלי בינה מלאכותית. הלוח ישמש ככלי עבודה למקבלי ההחלטות ברשויות המקומיות ובממשלה לקביעת מדיניות מבוססת נתונים.
להתקנת לוחות סולאריים על גגות המבנים יתרונות רבים עבור תושבי העיר: היא מהווה השקעה כלכלית כדאית שתכניס כסף לדיירי המבנים תוך ייצור אנרגיה שאינה מזהמת לטובת בריאות תושבי העיר, ומייצרת בסיס לרציפות תפקודית בשעות חירום. כמו כן, מנתוני מפת הפוטנציאל של אנרגיה מתחדשת על גגות עולה כי ערד היא העיר הנמצאת במקום הרביעי בארץ בהיקף ההספק המותקן בדו שימוש בשטח הרשות, בקטגוריה של רשויות בין 25,000 -50,000 תושבים.
לוח המחוונים חושף כי בשטחים המבונים בישראל קיים פוטנציאל ייצור סולארי על גגות בהיקף של כ-17 גיגה וואט, כאשר 54% מהפוטנציאל מהם במבני מגורים, 14% במבנים עם ייעוד ציבורי, במבני תעשייה ובמבני מסחר קיים פוטנציאל של כ-11%, והיתר מתחלק באופן הבא: 6% במבני משק וחקלאות ו-4% במבנים המשמשים לשימושים אחרים. כמו כן, ניתן לראות את הפוטנציאל האדיר של כ-3.5 גיגה וואט לקירוי שטחים ציבוריים במרחב הבנוי כמו חניונים, מגרשי ספורט, חניוני תחבורה ציבורית ובתי עלמין.
בראייה כלל ארצית, נתוני משרד האנרגיה והתשתיות מצביעים על כך שקיים פוטנציאל ייצור נוסף של לפחות 20 ג'יגוואט, 17 ג'יגוואט על גגות מבנים ועוד כ-3 ג'יגוואט על שטחים ציבוריים פתוחים באמצעות הצללות סולאריות (מגרשי ספורט, חניונים וכד'). נתוני הפוטנציאל הסולארי עודכנו נכון לשנת 2025 והם מעודכנים הן בלוח המחוונים והן ברמת הבניין הבודד. רזולוציית הצילום השתפרה, מה שאפשר לנתח מידע מדויק יותר וזיהוי הפרעות על הגגות, כדוגמת דודי שמש.