בצל הירי לדרום שהתחדש הבוקר (שני), אנשי מקצוע בתחום החינוך והגיל הרך מזהירים כי המהלכים בהם נקט משרד החינוך לצמצום הפערים מהווים מענה מאוחר מדי, ו"שוכחים" מהגיל הרך.
במשרד החינוך הציגו בתקופה האחרונה מהלכים שנועדו לצמצם את הפערים שנוצרו בעקבות המלחמה, בהם הרחבת "בית הספר של החופש הגדול" ותוכניות תגבור לתלמידים. אלא שלפי אנשי המקצוע, הפערים שמתגלים במבחנים בכיתות ו' ו-ט' מתחילים שנים קודם לכן, בגיל שבו ילדים רוכשים שפה, הבנת הוראות, קשב, חשיבה כמותית וביטחון בסיסי בלמידה.
"זו בדיוק הבעיה", אומר חן ברקת, יזם אימפקט חברתי וממייסדי Multi, מיזם לאיתור מוקדם של קשיים ועיכובים בהתפתחות השפה בקרב ילדים. "אנחנו מסתכלים על הציונים כשהילד כבר בשלבים מתקדמים במערכת החינוך, אבל הפער נבנה הרבה לפני. כאשר לא נבנה בקרב הילדים בסיס שפתי חזק, אין פלא שבהמשך הם נתקלים בקשיים ומציגים ציונים נמוכים". ברקת מוסיף כי "מי שרוצה לשנות את הציונים צריך להתחיל להשקיע בילדים בגיל הרך. הפערים לא נולדים במבחן, הם רק נחשפים בו".
לפי מרכז טאוב, ילדים ישראלים שוהים במסגרות הגיל הרך שעות רבות, כ-30 עד 40 שעות בשבוע, ושיעורי ההשתתפות בגנים גבוהים מאוד. עם זאת, ההוצאה הציבורית לילד בגיל הרך בישראל היא מן הנמוכות בקרב מדינות ה-OECD, והיחס בין מספר הילדים לאנשי הצוות גבוה מאוד. "אנחנו כהורים רואים בבית את הפערים", אומרת ניצן פדלון, אם לארבעה מבאר שבע. "הילדה שלי מתמודדת עם משימות בסיסיות שהייתי מצפה שיהיו לה טבעיות בגיל הזה, וזה מרגיש שאף אחד לא באמת מטפל בשורש הבעיה, רק במה שרואים על הנייר".
גם הורים לילדים צעירים יותר מתארים חשש דומה. "כולם מדברים על מבחנים של כיתה ו' וכיתה ט', אבל הילדים בגן גם עברו שנתיים מטלטלות", מדגישה דניאל בנט, אם לבת 5 מאשקלון. "הבת שלי הייתה בגן עם ימים לא רציפים, פחדים מאזעקות, הרבה חוסר שגרה. אני רואה שהיא מתקשה להתרכז ולפעמים נמנעת ממשימות של שפה. התחושה היא שהגיל הרך נשאר שקוף".
אנשי החינוך מזהירים כי ללא שינוי, ישראל תמשיך לראות את אותם נתונים חוזרים במבחנים. "אי אפשר להסתיר מההורים ומהמורים את מה שהם רואים בכיתה", אומר גורם בתחום החינוך לגיל הרך, "ילדים מגיעים עם פערים גדולים יותר, קשיי שפה, קושי בהבנת הוראות ופחות ביטחון לימודי. זה לא מתחיל בחטיבה. זה מתחיל הרבה קודם".