ראש מכון ריפמן חגי רזניק פנה לראש הממשלה בנימין נתניהו בדרישה למנוע את העברת האחריות על חינוך ילדי הפזורה הבדואית בנגב לידי מועצת חורה. "אסור שעשרות מיליוני שקלים מהקופה הציבורית יועברו לידיים של התנועה האיסלאמית לטובת חינוך ילדי הפזורה", כתב רזניק. במועצה אמרו כי מדובר ב"שיח שמעמיק חשדנות, פילוג והסתה", וכי ראש המכון מושפע מגורמים גזעניים ופוליטיים.
בחודשים האחרונים ישנו משבר עמוק במערכת החינוך בנגב, המשרתת כ-25 אלף תלמידים. בעקבות המשבר, במשך כשבועיים לא שבו חלק מהתלמידים למסגרות, מוסדות עמדו בפני פתיחה ללא חשמל, ניקיון ואבטחה, וגני ילדים פעלו ללא סייעות. על רקע זה הודיע שר החינוך יואב קיש על הקמתה של רשות חינוך ייעודית לפזורה הבדואית.
אולם לדברי רזניק, מאחורי הקלעים מקודמים מהלכים להעברת האחריות החינוכית לידי מועצת חורה. "ברור וידוע כי מועצת חורה נשלטת על ידי התנועה האיסלאמית, ואינני יודע כמה המטען הערכי של התנועה תואם את ערכיה הציוניים של מדינת ישראל", כתב רזניק לנתניהו. "בשעה שמדינת ישראל נאבקת להשיב את המשילות בנגב ולחזק חינוך ישראלי משלב, לא ייתכן שהאחריות על עשרות אלפי תלמידים תועבר לגורמים המזוהים עם התנועה האיסלאמית. זהו מהלך שעלול להנציח ניתוק, להעמיק השפעות זרות ולפגוע בעתיד הנגב והמדינה".
ראש מכון ריפמן קרא לראש הממשלה לעצור באופן מיידי את הליך העברת הסמכויות למועצת חורה, להקים ללא דיחוי רשות חינוך ייעודית לפזורה הבדואית, ולקבוע מדיניות ברורה לחיזוק המשילות והחינוך הציוני בנגב. "מכון ריפמן ימשיך לפעול מול משרדי הממשלה והדרג המדיני לקידום פתרון ארוך טווח שיבטיח חינוך איכותי, משילות ועתיד טוב יותר לילדי הנגב", נמסר.
"שיח שמעמיק חשדנות, פילוג והסתה"
עם זאת, במועצת חורה טענו כי לא דאגה לילדי הפזורה עומדת מאחורי פנייתו של ריפמן - אלא "גורמים בעלי אג'נדה גזענית ופוליטית".
"קראנו את דבריו של חגי רזניק בתדהמה גדולה", כתב חאבס אלעטאונה, ראש המועצה. "אם אינך מכיר את מערכת החינוך בחורה, ראוי שתלמד את העובדות לפני שאתה בוחר להכפיש ציבור שלם ומערכת מקצועית ומוערכת. ואם אתה כן מכיר את העובדות ובכל זאת בוחר להתבטא כך, עולה שאלה קשה האם עמדותיך מושפעות מגורמים בעלי אג'נדה גזענית ופוליטית, יותר מאשר מדאגה אמיתית לילדי הנגב".
לדבריו, "מערכת החינוך בחורה נחשבת לאחת ממערכות החינוך הטובות והמקצועיות בחברה הישראלית בכלל, ובחברה הבדואית בפרט. קיימת תמימות דעים בקרב אנשי מקצוע, משרד החינוך ואקדמיה, שמדובר בניהול חינוכי אחראי, מקצועי ואיכותי, ברמה העולה במקרים רבים על הממוצע הארצי".
אלעטאונה מנה את רשימת 12 בתי הספר ביישוב ואת הישגיהם, ואמר כי "אלו אינם סימנים של 'מטען זר', אלא של מצוינות, אחריות והשקעה אמיתית בילדי הנגב. הניסיון לצבוע מערכת חינוך שלמה בצבעים פוליטיים, ולהטיל ספק בנאמנותם של אנשי חינוך, מנהלים, מורים ואלפי תלמידים רק משום שהם בדואים או מוסלמים - הוא מסוכן, פוגעני וחסר אחריות ציבורית. דווקא בתקופה רגישה זו, הנגב זקוק למנהיגות שמחברת בין אנשים, מחזקת הצלחות ובונה אמון - לא לשיח שמעמיק חשדנות, פילוג והסתה".
מהמועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב נמסר: "ראשית, המוסלמי הממוצע בנגב מתון בהרבה מרזניק הקיצוני, שנראה שהצטרף רשמית לעוצמה יהודית - הן בהתעלמות מעובדות והן בשימוש בהסתה גזענית לצורך קידום עצמי, של מי שנראה שמפנטז להיות ה'ראיס' של כל הבדואים בנגב. שנית, הסיבה שמשרד החינוך שוקל את מערכת החינוך של חורה, היא דווקא ההצטיינות הבולטת והמוכחת שלה (למשל, 50% מהסטודנטים הבדואים במקצועות ה-STEM בבן גוריון הם בוגרי מערכת החינוך של חורה). שלישית, המועצה לכפרים מתנגדת למהלך: במקום לטרטר ילדים בהסעות מאזור דימונה וירוחם במשך שעות כל יום עד חורה, יש לתת לנווה מדבר את התנאים והמשאבים כדי שגם מערכת החינוך שלה תוכל להצטיין".