כמדי שנה, בציון יום העצמאות ה-78 של מדינת ישראל, נבחרו מצטייני הנשיא לשנת 2026, בהם חיילות וחיילים מהדרום. המצטיינים, שנבחרו בלטו במקצועיותם, בערכיהם ובמחויבותם לשירות משמעותי בצה"ל.
צוערת י', חטיבת החילוץ - מדימונה
הסיפור שלי: התגייסתי ללוחמה, ויצאתי לקורס מ"כים. שובצתי כמפקדת בפלוגה מבצעית באיו"ש על מחלקה ותיקה, וקודמתי לסמלת במחלקה. בחירום, אנחנו פועלים באירועי חילוץ והצלה. נכחתי בשתי זירות: הראשונה 'בעם כלביא' ברחובות, והשנייה ב'שאגת הארי' בבית שמש. כעת אני צוערת בבה"ד 1, ממשיכה את דרכי בעולם הפיקוד ויוצאת לקצונה.
מה הכי ישראלי בעיניי? להיות נאמן לקרקע, לשורשים שהותירו לנו להישאר בארץ על אף המלחמות והקשיים.
מה המאכל שאני הכי מחכה לו כשאני חוזר הביתה? הקציצות של סבתא שלי
איפה אהיה בעוד עשר שנים? בתפקיד בו אוכל להשפיע על הקהילה
השיר הישראלי האהוב עליי? 'לא תנצחו אותי', שכתבה והלחינה נעמי שמר (בביצוע יהורם גאון). השיר מתאר את שגרת החיים הישראלית, העבודה והחינוך, כסוד הנצחון והחוסן הלאומי מול קשיים, טרור ומלחמות, המדגיש התמדה ותקווה על פני ייאוש.
למי אני מקדיש/ה את ההצטיינות? לחטיבת החילוץ בכלל בכל מקום, ולפלוגה שלי בפרט. לחיילים ולמפקדים על עבודת הקודש שהם מבצעים ועל המסירות בתפקיד.
רב"ט ר', חיל האוויר - מערד
הסיפור שלי: השתתפתי בתוכנית ייחודית, וממנה הגעתי לתפקידי הנוכחי. אני משרתת בחיל האוויר, ובמהלך השירות שלי השתדלתי תמיד לקחת אחריות, להיות שם בשביל הצוות שלי ולבצע את התפקיד שלי על הצד הטוב ביותר.
מה הכי ישראלי בעיניי? להגיד 'יהיה בסדר' גם כשלא בטוחים איך… אבל להאמין שבסוף באמת יהיה טוב.
מה המאכל שאני הכי מחכה לו כשאני חוזר הביתה? אוכל של אמא, סיר ביתי חם שאין לו תחליף, במיוחד אורז עם ירקות מעורבים ושניצל חציל.
איפה אהיה בעוד עשר שנים? בעוד 10 שנים אני רואה את עצמי במקום יציב ומשמעותי, אחרי שעברתי תהליך של צמיחה והתפתחות. אני רוצה לבנות בית ומשפחה, להיות מוקפת באנשים שאני אוהבת, ולהמשיך להשפיע ולעזור לאחרים בדרך שלי. חשוב לי להצליח ולהתקדם, אבל גם לשמור על הערכים שלי ולהישאר נאמנה לעצמי.
השיר הישראלי האהוב עליי? "גיבור של אמא".
למי אני מקדיש/ה את ההצטיינות? למשפחה שלי שתמיד תומכת בי, למפקדים שלי שהאמינו בי, ולכל מי שהיה חלק מהדרך שלי.
סמ"ר ב', אגף המודיעין - ממועצה אזורית רמת הנגב
הסיפור שלי: לצערי אני לא יכול לספר על השירות, אבל כן אוהב לטייל, לנגן ולשיר.
מה הכי ישראלי בעיניי? עזרה לזולת.
מה המאכל שאני הכי מחכה לו כשאני חוזר הביתה? פסטה של אמא.
איפה אהיה בעוד עשר שנים? גר במושב.
השיר הישראלי האהוב עליי? "Dreamer".
למי אני מקדיש/ה את ההצטיינות? לסבתא שלי.
סמ"ר מ', חטיבה דרומית - מחורה
מה הכי ישראלי בעיניי? אהבת חינם.
מה המאכל שאני הכי מחכה לו כשאני חוזר הביתה? אוכל הכל. בעיקר אוכל בדואי של ההורים.
איפה אהיה בעוד עשר שנים? בצבא.
השיר הישראלי האהוב עליי? כל שיר רגוע.
למי אני מקדיש/ה את ההצטיינות? לסבתא שלי.
סגן י', בית הספר למקצועות הרבנות - מדימונה
הסיפור שלי: אחרי שנבצר ממני להתגייס ללוחמה, התגייסתי לחיל הרבנות. בפרוץ המלחמה, הבנתי את חשיבות תפקידי מערך התומכ"ל בצה"ל והחלטתי לצאת לקצונה. כקצין דת באוגדה 80, הייתי שותף להובלת חידון התנ"ך האוגדתי הראשון בצה"ל ולעשייה המשמעותית ב'שאגת הארי'.
מה הכי ישראלי בעיניי? היכולת לחיות כקבוצות שונות, ותמיד לזכור שהכוח של העם שלנו טמון באחדות.
מה המאכל שאני הכי מחכה לו כשאני חוזר הביתה? אוכל של אמא.
איפה אהיה בעוד עשר שנים? בע"ה בעל משפחה שמחה שמרבה בהתנדבות ואהבת ישראל.
השיר הישראלי האהוב עליי? "יש בך הכל".
למי אני מקדיש/ה את ההצטיינות? למשפחה, על התמיכה והערכים שהנחילו בי ולחברים על הליווי בדרך.
סמ"ר ע', חיל ההנדסה הקרבית - ממועצה אזורית מרחבים
הסיפור שלי: במהלך השירות איבדתי חברים קרובים. למרות הקושי, הרמתי את הראש, והמשכתי קדימה.
סמל מ', בית הספר לניוד מבצעי (בלנ"ם) - מאופקים
הסיפור שלי: לפני הצבא היה לי פטור דת, אבל בחרתי להתגייס לאור התקופה המורכבת והפציעה של אחי. היום אני משרתת כמש"קית משא"ן ביחידת הבלנ"ם, ואיישתי מספר תפקידים במקביל.
מה הכי ישראלי בעיניי? שישי בצהריים.
מה המאכל שאני הכי מחכה לו כשאני חוזר הביתה? שניצל בחלה.
איפה אהיה בעוד עשר שנים? בעזרת ה' בשליחות בקהילה יהודית בחוץ לארץ.
השיר הישראלי האהוב עליי? "הלב שלי".
למי אני מקדיש/ה את ההצטיינות? אני מקדישה את ההצטיינות לאנשים שהם הבית שלי - למשפחה ולחברים הקרובים, שנתנו לי כוח, תמיכה ואהבה לאורך כל הדרך ועזרו לי להגיע לרגע הזה.
סמל נ', חטיבת גבעתי - מבאר שבע
הסיפור שלי: גדלתי כנער חרדי, בגיל 14 יצאתי בשאלה, ועזבתי את הבית לגור אצל סבתא שלי. הייתי בחוות אימון לנוער בסיכון, והשלמתי שם בגרויות. החלטתי להתגייס - למרות שבהתחלה לא רצו לגייס אותי. הגעתי לחוות השומר, עברתי למחלקת קרביים, ובמהלך השירות איבדתי את אבא שלי. שובצתי לחטיבת גבעתי, המקום שאליו שאפתי להגיע.
סמל א', חטיבת הנח"ל - מבאר שבע
הסיפור שלי: עליתי לארץ לבד בשנת 2019, בגיל 14. התגייסתי במסגרת גרעין נח"ל, ולמרות שאני בן יחיד - בחרתי בשירות קרבי מתוך תחושת שליחות ורצון לתרום. כל אחד מהחברים שלי למחלקה ראוי להצטיינות, החשיבות הכי גדולה היא הלחימה ביחד כצוות.