ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, דו"ח חדש חושף נתונים עגומים על מצבם של שורדי השואה בדרום. הדו"ח, של עמותת "למענם" - רופאים ורופאות למען שורדי שואה, מראה כי המחסור ברופאים מומחים בדרום והמעבר לשירותים מקוונים גרמו לרבים מהקשישים לוותר על טיפול רפואי. המצב רק החמיר בתקופת המלחמה, בה נותרו רבים מהם לבד.
לפי הדו"ח, בישראל חיים כיום מעל ל-109 אלף שורדי שואה שגילם הממוצע הוא 88. אזרח ותיק, מעל גיל 70-80, ימתין לרופא מומחה 3 שבועות יותר מאשר צעיר בגילאי 20-30. זאת במקביל לעובדה שבפריפריה יש מלכתחילה פחות רופאים מומחים מאשר במרכז - רק 2.7 רופאים מומחים לאלף נפש, לעומת 5.5 במרכז.
"יש לנו את הזכות לשמוע את הדור שעבר את השואה על בשרו, אבל גם מוטלת עלינו החובה לפעול למענו", אומר מנכ"ל עמותת "למענם" רז אביטן בשיחה עם וואלה שבע. "עד היום העמותה העניקה למעלה מ-18 אלף מענים רפואיים לשורדים, בסיוע של קרן דניאלי ו-ועידת התביעות, גוף גלובלי שתבע את כל פושעי הנאצים ועוזריהם, ומעביר את כל הכספים שהשיגו בחזרה לשורדי השואה".
"מה שהוביל להקמת העמותה זה מפגש עם מציאות מורכבת מאוד", מספר אביטן. "יש לנו שורד שואה שגר באופקים. הוא רוצה תור לאנדוקרינולוג, כי יש לו סכרת והוא צריך ייעוץ תזונתי, הורמונלי או תרופתי, אבל אין לו באופקים. הוא צריך לנסוע במקרה הטוב לבאר שבע, או לאשקלון או לאשדוד, תלוי בקופה בה הוא מבוטח, ופעמים רבות מאוד קשה לו וזה מכביד על המשפחה. כשיש משפחה עוטפת, עם רכב מספיק גדול, אז לוקחים את הקשישים, אבל אנחנו רואים שהרבה מוותרים על הטיפול בדרום".
בנוסף, מסביר מנכ"ל העמותה, המעבר לרפואת אונליין פגע אף הוא באוכלוסיית שורדי השואה. "היום קופות החולים, כמו כל הגופים הגדולים, עברו לצ'טים ולבוטים, למערכות חכמות לקביעת תורים, ויש לנו את החשד שזה מה שגורם לזקנים בישראל לחכות יותר לתורים".
"30 אחוז משורדי השואה מרותקים לביתם", אומר אביטן. "אם הוא גר בקומה שלישית בלי מעלית, בפועל הוא מרותק הביתה. אז מתוך זה הוקמה העמותה - אנחנו מנגישים סל של מענים, מגוון של פתרונות רפואיים, עד הבית ובהתנדבות מלאה. בעמותה יש 1,500 רופאים מומחים ועוד 500 מתנדבים מכל קשת מקצועות הבריאות - פיזיותרפיסטים, אחים ואחיות וכדומה - ויחד עם מערך של מרפאות ניידות שיש לנו, אנחנו מצליחים להגיע עם הציוד והרופא עד לביתו של שורד השואה או למרכז היום בו הוא נמצא, ולטפל בו שם".
תקופת המלחמה, מספר אביטן, רק החמירה את מצבם של שורדי השואה. "במלחמה עם איראן אנשים פחדו לצאת מהבית, ובתי החולים דיללו ושלחו הביתה הרבה מקרים רפואיים - כל הבדיקות שאינן מוגדרות חירום או מצילות חיים. כשבן אדם בן 90 מוותר על הרפואה השגרתית, ששומרת על איכות החיים, זה קצת יותר משמעותי. בנוסף, בסבב הראשון של המלחמה, חלק מהתושבים פונו - ומה שקרה זה שהרבה פעמים בני המשפחה לא פונו לאן שהסבא והסבתא פונו, והם נשארו לבד".
לדבריו, ירי הטילים העמיד רבים משורדי השואה בפני מצבים חדשים אך למרבה הצער, מוכרים. "בפגיעה בבאר שבע טיפלנו בהרבה שורדים שהיו צריכים לפנות את הבניין שלהם, והם עזבו מבוהלים, ללא משקפיים, ללא מכשירי שמיעה, חלק ללא שיניים תותבות, כי היה צריך לצאת בדחיפות. זה שומט את הקרקע לאנשים האלה. לחלק זה מזכיר נשכחות וטראומות, וחלק כבר ראו הכל עד שהם מגיבים באפתיות".