על רקע המתיחות הביטחונית והמלחמה מול איראן, ישראל מתמודדת עם טראומה קולקטיבית שמלווה מיליוני אזרחים. דו"ח מבקר המדינה (פברואר 2025) קובע כי כ־3 מיליון ישראלים סובלים מתסמיני פוסט טראומה בעקבות אירועי 7 באוקטובר, ורק אחוז מהם קיבל טיפול. הצורך במענה נפשי הולך וגדל, בעוד המחסור באנשי מקצוע, תקציבים ותשתיות הופך את האתגר לבעייתי ביותר.
במציאות זו, עולה חשיבותה של האומנות ככלי טיפולי, ובפרט גילוף בעץ, שמאפשר טיפול אפקטיבי, נגיש וחסכוני. מיזם "באובב" בנה מודל ייחודי שממזג סדנאות גילוף קבוצתיות עם תמיכה נפשית. המודל פותח בשיתוף אנשי טיפול, אמנים ואנשי קהילה, מתוך מענה ישיר לצרכים שעלו מקרב קהילות שונות ופגועות - ביניהם רבים מניצולי 7.10 מהעוטף, מאות מפונים מהצפון וחיילים עם פוסט טראומה, חלקם עקורים מאזורים מוכי לחימה ברחבי הארץ.
ייחוד השיטה טמון בכך שהמשתתפים אינם חווים את הפעילות כטיפול פורמלי - הם פשוט יוצרים, עובדים עם הידיים וחווים שחרור רגשי תוך כדי העבודה על החומר. הריח, הצליל והתחושה המוחשית של העץ מאפשרים שחרור מתחים, הפחתת חרדה וחיזוק חוסן אישי וקהילתי.
השיטה אינה רק טיפולית אלא גם חוסכת כסף למדינה. משתתפי סדנאות "באובב" מדווחים על ירידה בצורך בתרופות פסיכיאטריות, הפחתת מפגשים טיפוליים ושיפור ברווחה הנפשית. מחקר שנערך ע"י אוניברסיטת אריאל ב־2024 מצא ירידה של 33% בדיכאון, 13% בחרדה, שיפור של 11% ברווחה הנפשית ועלייה של 15% בחוסן האישי. המשמעות המערכתית ברורה: פחות הוצאות על תרופות ופגישות - חיסכון משמעותי שמגיע למיליארדי שקלים.
הפוטנציאל הכלכלי והחברתי של המודל מחדד נקודה אסטרטגית: חיזוק חוסן נפשי של האוכלוסייה הוא לא רק מענה אנושי - הוא חלק אינטגרלי מהביטחון הלאומי. גילוף בעץ מראה שהאומנות אינה פריבילגיה אלא צורך. השקעה במודלים כמו "באובב" היא השקעה בבריאות הציבורית, בחוסן הלאומי ובחיסכון כלכלי משמעותי - פתרון שמחזיר תקווה וחוסן לאלפי אזרחים בו זמנית.
הכותב: סשה גליצקי - אמן ומייסד מיזם "סטודיו באובאב"