בזמן שמדינה שלמה מתמודדת עם מציאות ביטחונית מורכבת, ישנה חזית נוספת - שקטה יותר אך
לא פחות מטלטלת - והיא החזית בתוך הבית. בשבועות האחרונים מדינת ישראל חווה מציאות
ביטחונית מורכבת במיוחד. לצד הכותרות הגדולות והאירועים הדרמטיים בזירה הביטחונית,
מתרחשים גם תהליכים עמוקים בתוך התא המשפחתי. כעורכת דין ומגשרת לענייני משפחה,
המנהלת משרד עורכי דין בבאר שבע ומלווה זוגות ומשפחות ברגעים המורכבים ביותר של חייהם,
אני יכולה לומר בבירור: תקופות חירום מעצימות מתחים זוגיים באופן משמעותי. כאשר המדינה
נמצאת במלחמה, הלחץ, החרדה וחוסר הוודאות אינם נשארים מחוץ לדלת הבית - הם נכנסים
פנימה. המציאות הביטחונית מייצרת עומס נפשי כבד: דאגה לילדים, אזעקות תכופות, חוסר שגרה,
לחץ כלכלי ולעיתים גם פרידות ממושכות עקב שירות מילואים. כל אלה יוצרים סביבה נפיצה שבה גם
מחלוקות קטנות עלולות להפוך במהירות לעימותים גדולים. בשבועות האחרונים אני עדה לעלייה
בפניות של בני זוג המתלבטים לגבי המשך דרכם המשותפת. לא מדובר תמיד בזוגות שהיו על סף
פרידה עוד קודם. פעמים רבות אלו זוגות שחיו שנים יחד, אך המציאות המלחמתית חשפה סדקים
שהיו שם מתחת לפני השטח.
לצד המתחים הזוגיים עצמם, מתווספות בתקופה זו גם סוגיות משפטיות מורכבות במיוחד הנוגעות להסדרי הורות וזמני שהות עם הקטינים. בימים אלה מגיעות למשרדי פניות רבות, ולעיתים אף פניות דחופות, מלקוחות קיימים המצויים כבר בעיצומם של הליכים משפטיים ואף מזוגות שכבר התגרשו בעבר. המציאות הביטחונית החריגה מערערת לעיתים את האיזונים שנקבעו בין ההורים בהסכמי גירושין או בהחלטות שיפוטיות, ומציבה שאלות חדשות שלא תמיד ניתן היה לצפות מראש בעת עריכת ההסדרים.
כך למשל, לא פעם האם נאלצת בתקופה זו להישאר בבית עם הילדים בשל סגירת מסגרות חינוכיות, אזעקות תכופות והיעדר שגרה. במקביל, אבות רבים מגויסים למילואים או נדרשים להיעדר מן הבית לפרקי זמן ממושכים. מציאות זו יוצרת קושי ממשי ביישום זמני השהות שנקבעו בין הצדדים, ולעיתים אף מובילה למחלוקות חריפות באשר לחלוקת האחריות ההורית בפועל בתקופת החירום.
מעבר לכך, מתעוררות גם סוגיות הנוגעות לביטחונם האישי של הקטינים. הורים רבים פונים בשאלות
ובחששות - האם נכון לאפשר קיום זמני שהות באזור מסוים הנתון לירי? האם ההורה השני מקפיד
על הנחיות פיקוד העורף? האם בעת שהקטין שוהה עם ההורה האחר קיימת אפשרות ממשית
להגעה למרחב מוגן? שאלות אלה, אשר בימי שגרה אינן עומדות בהכרח במרכז הדיון, הופכות
בתקופת מלחמה לשיקול מהותי ולעיתים אף למקור למחלוקת קשה בין ההורים.
כאשר מדובר בזוגות שכבר מצויים בשיאה של מחלוקת זוגית, ולעיתים אף לאחר גירושין, המתח
ממילא גבוה והתקשורת בין הצדדים מוגבלת. בתוך מציאות ביטחונית מורכבת, גם החלטות הנוגעות
לניהול חיי היום-יום של הילדים - מקום השהות, זמני האיסוף, חלוקת האחריות בתקופות של אזעקות
או היעדרות אחד ההורים - עלולות להפוך במהירות לנקודת חיכוך נוספת.
אשר המציאות הביטחונית מטלטלת את חיי היומיום, גם מערכות היחסים הזוגיות עומדות למבחן -
אך דווקא בתקופות כאלה האחריות ההורית וטובת הילדים חייבות להישאר העוגן היציב ביותר.
תקופות חירום נוטות להעצים תחושות של בדידות, תסכול וחוסר הבנה בין בני זוג. כאשר שני אנשים
מצויים בלחץ מתמשך, סף הרגישות יורד והיכולת להכיל את האחר נפגעת. ויכוחים על חלוקת
אחריות בבית, חינוך הילדים או התמודדות עם המצב הביטחוני הופכים מהר מאוד לוויכוחים עמוקים
יותר - על תחושת שותפות, תמיכה וכבוד הדדי.
אך לצד זאת, חשוב לומר גם דבר נוסף: לא כל משבר זוגי בתקופת מלחמה חייב להסתיים בגירושין.
לא פעם אני פוגשת זוגות שמגיעים אליי דווקא ברגעים הקשים ביותר, ובאמצעות שיח נכון, ליווי
מקצועי ולעיתים הליך גישור, מצליחים להבין שהקושי נובע מהמציאות הקיצונית שבה הם מצויים -
ולא בהכרח מהיעדר אהבה או רצון להמשיך יחד. דווקא בתקופות כאלה חשוב לעצור רגע, לנשום
ולהבין שהמצב החריג משפיע על כולנו. קבלת החלטות דרמטיות מתוך סערת רגשות ולחץ עלולה
להוביל לצעדים שאולי לא היו מתקבלים בימים רגילים. באותה נשימה, כאשר בני זוג מבינים כי
הקשר הגיע למבוי סתום, ניתן וראוי לנהל את הפרידה בצורה מכבדת, אחראית ובעיקר - כזו ששמה
את טובת הילדים במרכז. הניסיון המקצועי מלמד כי הדרך שבה זוג בוחר להיפרד משפיעה לא פחות
מההחלטה עצמה. גירושין אינם חייבים להיות מלחמה נוספת בתוך המלחמה. בסופו של יום, גם
בתקופות הסוערות ביותר, חשוב לזכור כי המשפט איננו רק מערכת של כללים והכרעות - אלא גם
כלי ליצירת יציבות, הגנה ואיזון עבור המשפחה והילדים. דווקא בתקופה שבה המציאות סביבנו
מטלטלת, האחריות של ההורים לשמור על שיח מכבד, על שיתוף פעולה ועל ראיית טובת הקטינים
מעל לכל - הופכת לחשובה מתמיד. כי גם כאשר זוגיות מסתיימת, האחריות ההורית אינה מסתיימת - והיא זו שמאפשרת לילדים להמשיך לגדול בתוך מציאות מורכבת, אך יציבה, בטוחה ומלאת תקווה.
הכותבת היא עו"ד חופית שקד אסייג, עורכת דין ומגשרת לענייני משפחה, בעלת משרד עורכי דין