בניגוד למיתוס הרווח בציבור, כתובה איננה מסמך טקסי בלבד, אלא התחייבות משפטית מחייבת בעלת משמעות כלכלית ממשית. יתרה מכך כי בתי הדין הרבניים אינם מהססים לאכוף כתובות, גם בסכומים גבוהים - כאשר הנסיבות מצדיקות זאת.
בפסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין הרבני באשדוד, חויב הבעל לשלם לאישה את מלוא סכום הכתובה - 180,000 ₪ . מדובר בנישואין שניים של שני הצדדים, פרק ב' בחייהם, עובדה אשר קיבלה משקל ממשי בהחלטת בית הדין הרבני, בבוא העת לפסוק פסק דין.
במהלך חיי הנישואין החלו להתגלות התנהגויות ודרישות מצד הבעל אשר לא תאמו את גילה של האישה, את עולמה הערכי, הרקע הדתי ממנו באה ואורח החיים שעליו הושתת הקשר תחילה. משסירבה האישה להיענות לדרישות אלה, החריפה התנהלותו של הבעל, לרבות אובססיביות כלפי חייה ועד לכדי סילוקה מהבית.
חרף נסיבות אלה, סירב הבעל לשלם את הכתובה עליה חתם במעמד הנישואין. בית הדין דחה את טענותיו וקבע כי מדובר בהתחייבות משפטית ברורה ומחייבת, במיוחד כאשר מדובר בבני זוג שנישאו בשנית - חזקה עליהם כי הם מודעים למשמעות התחייבויותיהם, זאת לאור ניסיונם מנישואיהם הראשונים.
המקרה ממחיש כי חתימה על כתובה איננה עניין סמלי בלבד. מדובר בהתחייבות משפטית שעשויה להגיע לסכומים משמעותיים ולהיאכף במלואה, לעיתים אף שנים ממועד החתימה.
יש לזכור כי כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, והשלכות הכתובה תלויות בין היתר בהתנהלות הצדדים, עילת הגירושין ותשתית הראיות המבססות או התומכות בתשלום מלוא הכתובה. מומלץ לקבל ייעוץ משפטי טרם חתימה על כתובה ובוודאי בעת הגירושין או בטרם כל נקיטת הליכים בהם מחליטים.
הכותבת היא עו"ד חופית שקד אסייג, עורכת דין ומגשרת לענייני משפחה ובעלת משרד עורכי דין