דנה שמח היתה רגילה להודעות מוניציפליות והודעות על מתקפת טילים של חמאס. אך בשנה וחצי האחרונות הפכה שמח, דוברת המועצה האזורית בני שמעון ובת להורים יוצאי איראן, גם לפרשנית לענייני איראן. "במשך שנים אני עוקבת אחרי מה שקורה ברחוב שם ורוצה להנגיש את הרחוב האיראני התרבות והאנשים לישראלים. אני מאמינה שיש בינינו הרבה משותף. יש דברים שצריכים להתבשל טוב לפני שיוצאים איתם לאור", סיפרה לוואלה שבע.
בנובמבר האחרון הגדילה שמח לעשות, ואף יזמה פסטיבל סרטים איראניים בשדרות, הכי רחוק שיש מטהרן. "אחרי הפסטיבל קיבלתי המון תגובות חיוביות מהאזרחים שם ומחוץ לאיראן. ערוץ המשטר באיראן שסיקר את הפסטיבל פחות התחבר, וכתב שהפסטיבל נתן חיבוק דוב לתרבות. זה הצחיק אותי. מאז ובכלל, יש לי קשר עם המון איראנים בתוך ומחוץ לאיראן, שכותבים לי ומספרים מה קורה שם - הרבה מהם לוקחים סיכון אדיר מעצם ההתקשרות איתי, אבל הם מודים ומחבקים את הישראלים. הם רואים בנו בני ברית ותיקים, ומקווים לחדש את הברית הזו - שהחלה מימיו של כורש - בקרוב. מחכות לי הרבה הזמנות מאנשים אדיבים ברחבי איראן שהזמינו אותי להגיע, ביום שהחומות ייפלו".
שמח מספרת כי כבר יותר מחודש שלא מעט מתושבי איראן סופרים את הדקות לתקיפה אמריקאית וישראלית, בטח אחרי המחאות שהחלו במדינה. "הם חיכו לתקיפה ברמת הדקה. מתח אדיר ברחוב ובבתים. אנשים הפעם היו הרבה יותר מאורגנים - עד התקיפה אתמול, ראינו המון סרטונים ברשתות של אזרחים שמסבירים איך לנהוג ולהתכונן לכל תרחיש. אם התקיפה לא היתה יוצאת לפועל בסוף, תחושת הבגידה לא הייתה יכולה לעבור. עשרות אלפים נרצחו על ידי המשטר, ואחרי שטראמפ אמר 'העזרה בדרך', הציפייה של האיראנים למימוש ההבטחה הייתה בשיאה וסביב השעון. אנחנו נמצאים ממש בתחילת האירוע, ויש המון דיסאינפורמציה - לרבות מטעם המשטר, שמשדר מסרים מבלבלים בכוונה".
לדבריה, מלחמת "עם כלביא" המשטר האיראני חווה הידרדרות. "מאז מלחמת 12 הימים ביוני, המשטר נחלש בצורה משמעותית. לזה מתווספות המחאות והרצח הנרחב והמזעזע שהתרחש לאחרונה באזרחים, והכלכלה השוקעת. אני מעריכה ש-90% מהציבור חש חוסר אמון במשטר. כמובן שמי שנסמך על שולחנו של המשטר ומתפרנס ממנו, מעדיף את הצד של המשטר בשלב זה".
שמח מתייחסת לשאלה מה יקרה הלאה, בעתיד, ואומרת כי "איראן היא מדינה מורכבת מאוד, עם המון מיעוטים ושטח גיאוגרפי עצום, ולכן כששואלים על יום המחר, צריך לזכור שתמיד יכול להיות יותר גרוע - עבור האיראנים וגם עבורנו. לכן, עד כמה שאנחנו רוצים לראות את נפילת המשטר, צריך להבין גם מה האפשרויות האחרות. מה שבטוח בשלב הזה - המדינה הזו לא תישאר אותו דבר אחרי המערכה הזו".
לדברי הדוברת, כאשר יצאו הידיעות על מותו של חמינאי, המונים יצאו לחגוג ברחובות, וזאת למרות הנוכחות המסיבית של אנשי המשטר החמושים. "אנשים יצאו לרחובות בשירים וריקודים, והיו גם מוקדי זיקוקים בכמה ערים. צריך להבין שקיימת נוכחות משטרתית חמושה רבה ברחובות כרגע כדי למנוע התפרצות אזרחית - אבל זה לא עצר את הציבור. המונים נשפכו לרחובות באושר גדול ואף חילקו מתוקים לעוברים והשבים על מותו של הדיקטטור האכזר שלקח כל כך הרבה חיים. והשמחה הזו חוצה גבולות כמובן - ברחבי העולם זלגו דמעות של אושר, גם אצל אזרחי מדינות החסות של איראן שסבלו מהשתלטות הטרור האיראנית - לבנון, עיראק, בחריין ועוד. הדיקטטורה הזו, שאומנם עוד מוקדם להספיד אותה, פגעה בהמונים ברחבי המזרח התיכון. מיליונים רבים באיראן וברחבי העולם נשמו לרווחה אתמול".