בדרך לדאבל

שלושה משחקים לסיום העונה הסדירה ומשחק קטן, ניצחון הקטן 2:1 על מ.ס אשדוד, הפך לניצחון ענק ונראה שהפועל באר שבע מתקרבת בצעדי ענק להשגת המטרה שחמקה ממנה בעונה שעברה, צלחת האליפות. לאחר ששתי הרודפות אחריה בטבלה סיימו את המשחק ביניהן בתיקו מאופס והפער בטבלה גדל ל-6 נקודות מבית"ר ירושלים ו-11 ממכבי תל אביב, מוליכת הטבלה יודעת שאיבוד היתרון ב-13 המשחקים שנותרו פשוט לא בא בחשבון. יחד עם זאת, הניצחון באצטדיון ה'יא' באשדוד הוא לא רק עוד 3 נקודות בדרך לתואר העונה, אלא הרבה יותר מזה. על המשמעויות של סוף סוף לא "לבעוט בדלי" האדום.

המשחק בטדי הציג לכדורגל הישראלי את שתי היריבות של הפועל באר שבע כשהכותרת הייתה "ההזדמנות האחרונה". בפועל, המנצחת הגדולה במפגש בין בית"ר ירושלים למכבי תל אביב הייתה באר שבע שבניגוד לעונה שעברה, עשתה את העבודה שלה ונתנה לשתיהן "לבעוט בדלי". נכון שהיו דברים מעולם ורק בעונה שעברה הקבוצה מבירת הנגב איבדה את האליפות בעונה שעברה ממש במחזורים האחרונים, אבל העונה ניצבות מולה שתי יריבות שכנראה לא מספיק טובות כדי לעשות מהפך אמיתי.

בית"ר ירושלים לדוגמא, אמנם נמצאת במרחק של 6 נקודות בלבד מהמוליכה, אך לא ניצחה בחמשת המשחקים האחרונים, ארבעה מהם בליגה, כולל הפסד לבאר שבע ב'טרנר'. רק לפני חודש בית"ר הובילה את הטבלה ב-3 נקודות יותר מבאר שבע. מכבי תל אביב לעומת זאת, לא הפסידה בארבעת המשחקים האחרונים שלה, מאז מונה רוני דיילה, מהם שני ניצחונות בליגה ואחד בגביע ותיקו והתיקו מול בית"ר. יחד עם זאת, מחיקת פער 11 הנקודות מבאר שבע לקבוצה שלא ניצחה העונה את הגדולות, נראה גדול מדי. מכבי תל אביב הפסידה העונה למכבי חיפה, בית"ר ירושלים, הפועל תל אביב ובאר שבע, כל הקבוצות איתן תצטרך להתמודד בפליאוף העליון. בעוד כשבועיים תתארח באר שבע בבלומפילד וכל תוצאה פרט לניצחון צהוב, תוציא את תל אביב סופית מחלומות המהפך.

גם המתמטיקה לא עם מכבי תל אביב. כשנשארו 39 נקודות בקופה, הפועל באר שבע תצטרך להפסיד ארבע פעמים ותל אביב לנצח ארבעה משחקים יותר מבאר שבע, כדי להיות במאבק, מה שאומר שב-13 המשחקים הבאים המוליכה בעצם משחקת נגד עצמה. באר שבע נגד הפועל חיפה? באר שבע נגד פתח תקווה? נגד מכבי תל אביב? בית"ר? באר שבע נגד באר שבע.

הפועל באר שבע נכנסה לחלון העברות כשהיא במקום הראשון ויצאה ממנו כשהיא במקום הראשון. יחד עם זאת, הפועל באר שבע רוצה להיות במקום הראשון לא רק בעונה הנוכחית, אלא גם בעונה הבאה. כבר במשחק הראשון לאחר סגירת החלון ניתן היה להתרשם מהשפעות הרכש על סגל הקבוצה. כך, למרות שרן קוז'וך ציין לא אחת בעבר כי לא יחתים חלוץ על זלאטנוביץ', המציאות סיפרה אחרת וג'בון איסט נחת בבאר שבע. "אני חושב שנולדו תנאים חדשים שלא היו כשאמרתי את מה שאמרתי", הסביר קוז'וך. "זיהינו הזדמנות להביא חלוץ שאנחנו חושבים שיתרום לנו ועשינו את זה". המעבר של איסט אגב, אפשר את שחרורם של איילון אלמוג לאשדוד ואלון תורג'מן להפועל חיפה ובפועל שני חלוצים שלא ממש נספרו עזבו ואחד בכיר הגיע, כך שקוז'וך שידוע בניהול סגל קצר יחסית התחזק בעמדה זו. לצד איסט הגיע מוחמד אבו רומי שרגיל לשחק בצד ימין של ההתקפה, עמדה בה שולט דן ביטון היום.

המשמעות המיידית: איתי חזות ורועי לוי מחוץ לסגל. אז נכון שכשקבוצה רצה לאליפות קשה לשלב צעירים, אך הרכש שהגיע לא משחק בעמדות של הכישרון הצעיר, הבן של גדי אגדת המועדון והעומק החדש של הספסל הוא שדחק החוצה את חזות. כנ"ל לגבי לוי ששיחק במשחקים האחרונים ואף הרשים, אך מצא את עצמו ביציע גם כן. מתן בלטקסה, אופיר דודזאדה ושי אליאס שכן ישבו על הספסל אפילו לא שותפו. לצידם של לוי וחזות ביציע ניתן למצוא את יואן סטוינוב וסמיר פרהוד שמחלימים מפציעות ארוכות ובעוד שפרהוד לא נראה בתכניות, סטוינוב הוא כישרון גדול שקוז'וך מאוד מאמין בו אך יתקה למצוא לו מקום ברוטציה. בעמדת המגן הימני בה שיחק גם כן סטויאנוב, משחק כרגע גיא מזרחי, כשזהאי אחמד הוא מחליפו הקבוע ואחריו גם רועי לוי. בצד ימין בהתקפה כשדן ביטון לא יהיה שם, סטויאנוב יראה את אבו רומי.

עמדה נוספת בה לקוז'וך יש בעיתיות מסוימת עם סגירת החלון היא עמדת הבלם, בה הבלם היחיד בסגל שצפוי להמשיך בעונה הבאה הוא ג'יבריל דיופ, שככל שחולפים המשחקים מאמנה של באר שבע נאלץ להגן עליו יותר ויותר. במשחק מול בית"ר ירושלים שמירה לקויה שלו בכדור הקרן הובילה לגול של בית"ר ובאשדוד השבוע כבר טעות ישירה שלו עזרה ליוג'ין אנסה להשוות. כשאור בלוריאן מתקדם כנראה לארצות הברית, כשמיגל ויטור הפך לשחקן ספסל ובלם שלישי או רביעי לעיתים והחוזה מסתיים בסוף העונה וכשמתן בלטקסה כנראה יעזוב אף הוא, עם כמה שקוז'וך מגן עליו, לעונה הבאה הוא יצטרך למצוא פתרונות הגנה אמיתיים. בהנחה שקוז'וך יהיה המאמן של באר שבע כמובן.

לאחר המשחק השבוע חרג מאמן הפועל באר שבע ממנהגו ואמר כי גורמים חיצוניים מנסים לפגוע בו ובקבוצתו בהתייחס לדיבורים על החוזה שלו. אם נשים בצד לרגע את הסכומים שלטענת אותם גורמים קוזו'ך מבקש ואם הם אמיתיים או לא, הרי שמבט קצר על מאמני ליגת העל, השכר שלהם והחוזה שלהם לעונה הבאה, אפשר להבין שיש משהו בדבריו של המאמן.

התקשורת עוסקת במשא ומתן להארכתו של החוזה של קוז'וך בהבלטה, אך אם מסתכלים על שאר הקבוצות הרי שהמצב שם דומה מאוד, עם כותרות פחות מפוצצות. האם ברק יצחקי ומה שהוא עושה עם בית"ר השנה לא נחשב להצלחה גדולה? האם ברק בכר ששיקם את מכבי חיפה לא ראוי לבנות את העונה הבאה? ומכבי תל אביב שהביאה מאמן עם חוזה לחצי עונה? בסוף, הסכומים והשכר הם עניין של היצע וביקוש, אך אי אפשר גם להתעלם מכך שקוז'וך מצליח מאוד בבאר שבע. לראייה, יש בבירת הנגב אוהדים שמחשיבים את העונה שעברה לעונה של דאבל, או אליפות עם כוכבית של מכבי כמו שהתרגלנו לשמוע. העונה, קוז'וך אפילו שיפר את הדומיננטיות. אם במחזור ה-23 בעונה שעברה היו לו 53 נקודות, העונה יש לו כבר 54. אם בעונה שעברה הקבוצה שלו הבקיעה בשלב הזה של העונה 46 שערים העונה יש לו כבר 53. ואם להשוות לקבוצה ההיא של ברק בכר, אז הקבוצה של קוז'וך כבשה יותר עד כה משלוש הקבוצות של האליפויות עד המחזור ה-23, כולל באליפות השנייה שהייתה הכי מרשימה. כן, ביטון, זלאטנוביץ', קנאגווה וחבריהם, כבשו יותר מברדה, מליקסון, בוזגלו ושהר. בעונה שעברה סיימה הקבוצה של קוז'וך עם 78 נקודות. אם מוסיפים לה את הנקודות שהפסידה בטכני לסכנין, הרי שבעונה שעברה היו לה יותר נקודות מבאליפות של חנן ממן בבירת הנגב. למי שמכיר את אלונה ברקת, למי ששמע אותה בתחילת העונה, הרי שגם היא חושבת שהאליפות נלקחה מבאר שבע בעונה שעברה. הדאבל נלקח. והעונה, אלונה רוצה שזה יהיה רשמי. קודם כל אליפות ואם אפשר אז גם דאבל היסטורי, רשמי. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, קוז'וך בדרך לשם. לאליפות, לדאבל, לחוזה שהוא רוצה לעונות הבאות.