נשיא בן גוריון: מתרבים הניסיונות הפוליטיים להשפיע לא רק על האקדמיה - אלא על המדע עצמו

"אנחנו רואים יותר ויותר ניסיונות פוליטיים להשפיע לא רק על האקדמיה, אלא על המדע עצמו" - כך אמר אתמול (שלישי) נשיא אוניברסיטת בן גוריון פרופ' דניאל חיימוביץ'. בוועידת ישראל לאקלים של "הארץ" בשיתוף האוניברסיטה הזהיר הנשיא כי "אפשר להיזכר בהיסטוריה" ולהבין למה גורמות ההתקפות הפוליטיות על האוניברסיטה ועל המדע.

"לפני תשעה חודשים ראיינתי מרצה אמריקאית שבאה לפה להתעניין במשרה, חוקרת מוכרת ומוערכת שהגיעה באמצע המלחמה", סיפר חיימוביץ'. "שאלתי למה היא רצתה להגיע לכאן, והיא אמרה שהיא איבדה את כל המימון שלה בארצות הברית כי המילה 'אקלים' לא מקבלת יותר מימון למחקרים. היא אמרה לי שישראל אמנם מדינה דפוקה - אבל לפחות היא מעריכה מדע".

"לפני שנה תמר זנדברג הציגה תוצאות שבארץ, בשונה מארה"ב, הדעות על שינויי האקלים לא קשורות לימין ושמאל, שזה מאוד מעודד. אבל, מסביב לעולם אנחנו שומעים על יותר ויותר התקפות על המדע ועל האקדמיה. זה שינוי האקלים שמאיים על כולנו. אנחנו רואים יותר ויותר ניסיונות פוליטיים להשפיע לא רק על האקדמיה אלא על המדע עצמו. כשתוקפים את האוניברסיטה והמדע, מה תהיה ההשפעה לאורך זמן? לצערי אפשר להיזכר בהיסטוריה ולמה זה גורם".

חיימוביץ', ביולוג בהשכלתו, הבהיר כי הוא אינו מנסה לסרס ביקורת נגד האקדמיה והמדע. "אנחנו לא מפחדים מביקורת, במדע אנחנו כל הזמן מבקרים. אבל זה ההבדל בין המדע ופסבדו-מדע: מדען תמיד חושש שמישהו יגלה שהוא טעה בממצאים שלו, אבל ככה המדע מתקדם קדימה. אבל פסבדו-מדען לא ייתן לעובדות לבלבל אותו עם מה שהוא משוכנע שהיא האמת. כשהמדע הופך להיות תחת השפעה פוליטית, הנזק הוא ארוך טווח ולא מיידי. האוניברסיטה לא נסגרת, והסטודנטים לא מפסיקים להגיע, אבל יש שינוי. אין חדשנות. המוחות הכי טובים עוזבים. האנשים שנשארים פחות לוקחים סיכונים כי הם מפחדים. מדינות עולות ויורדות לפי החופש שהן נותנות לאקדמיה שלהן. אנחנו הקנרית במכרה, וזה הענן שמאיים על היכולת שלנו להתנגד לשינויי האקלים".