77 אחוזים מתושבי רהט חוששים מירי במרחב הציבורי, אך רק 12 אחוזים מהתושבים פונים למשטרה במקרה של אירועי פשיעה. כך עולה ממחקר חדש שנחשף אתמול (ראשון) בוועידת "חלאס לאלימות" שנערכה בעיר.
המחקר, שנערך על ידי חברת Hive עבור עיריית רהט והג'וינט בקרב קרוב לאלף תושבים, חשף כי 88% מהנשאלים מכירים אדם שנפגע מאלימות. 77% מהתושבים חוששים להיפגע מירי במרחב הציבורי ו-71% מדווחים על הסתגרות בבית בשל חוסר ביטחון. עם זאת, רק 12% פונים למשטרה במקרה של אירועי פשיעה.
מהמחקר עולה כי רבים ממי שנמנע מלדווח למשטרה עושים זאת מחשש לנקמה או מחוסר אמון בטיפול המשטרתי. לעומת זאת, אנשי דת וגופים קהילתיים זוכים לרמת אמון גבוהה יותר מגורמי האכיפה, נתון המחדד את הפער בין מערכות האכיפה לבין חוויית הביטחון של התושבים בשטח.
"הנתונים שעולים מהמחקר נותנים תוקף למה שתושבי רהט מרגישים וחווים ביומיום, אך הם גם נקודת מוצא לפעולה", הסביר פואד א-זיאדנה, מנהל מתנ"ס רהט. "מאחורי המספרים יש קהילה שרוצה לחיות בביטחון, הורים שמבקשים לגדל את ילדיהם בלי פחד, ומרחב ציבורי שאפשר לחזור ולהאמין בו. מתוך העבודה היומיומית שלנו בשטח, ברור שהמאבק באלימות אינו רק אכיפה, אלא חיזוק קהילתי, יצירת שייכות והובלת תהליכים משותפים עם התושבים עצמם. כשנותנים מקום לקול המקומי - אפשר לייצר שינוי אמיתי ובר־קיימא".
"הממצאים של המחקר משקפים משבר אמון עמוק", אומר ואחיד אלסאנע, מנהל המחלקה לביטחון קהילתי בעיריית רהט. "ברור שאכיפה לבדה לא תפתור את הבעיה. ועידת 'חלאס' מסמנת שינוי גישה, שותפות בין הרשות, הקהילה והיוזמה האזרחית, מתוך הבנה שהשינוי חייב לצמוח מבפנים".
"המאבק באלימות אינו עניין מגזרי אלא אחריות משותפת"
ועידת "חלאס לאלימות" התקיימה אתמול בהיכל התרבות ברהט על רקע ההסלמה באירועי האלימות והירי בחברה הבדואית, והתחושה הגוברת של אובדן ביטחון במרחב הציבורי. זוהי ועידה ראשונה מסוגה בחברה הבדואית, בהשתתפות נציגי הפרקליטות, בכירים במשרדי הממשלה והמשטרה.
בוועידה הוצגו תוצרי הליבה של יוזמת 'חלאס לאלימות': פורום צעירים עירוני ורשת הנהגה צעירה ונשית, לצד חיזוק תשתיות לפעילות קהילתית כמהלך ראשון ליצירת שינוי מערכתי ומתמשך בהתמודדות עם אלימות במרחב הציבורי ברהט ובחברה הבדואית בכלל.
"הקריאה 'חלאס לאלימות' היא קריאה אנושית ואזרחית - יהודית וערבית כאחד", אמרה מובילת היוזמה, הפעילה החברתית והיזמת ירונה בן שלום ריצ'רדסון. "כיהודייה שפועלת יחד עם שותפים מהחברה הערבית, ברור לי שהמאבק באלימות אינו עניין מגזרי אלא אחריות משותפת. היוזמה הזו נולדה מתוך ההבנה שפתרונות אמיתיים לא מגיעים רק מהחלטות מלמעלה, אלא מצמיחים אותם מהשטח - דרך שותפות, חיבור בין קהילות, וחיזוק הנהגה מקומית. 'חלאס' מבטאת חזון של חיים משותפים בטוחים יותר, שמבוססים על אמון, שייכות ועשייה אזרחית משותפת".
ראש העיר אלקרינאווי בירך על היוזמה ואמר: "האלימות היא איום ישיר על המרקם החברתי ועל עתיד הנגב. המאבק באלימות לא יכול להישען רק על אכיפה, הוא מחייב שותפות אמיתית עם הקהילה, חיזוק ההנהגה המקומית והצמחת פתרונות מבפנים. יוזמת 'חלאס לאלימות' היא צעד חשוב בדרך להחזרת תחושת הביטחון לתושבות ולתושבים ולבניית עתיד בטוח יותר לדור הצעיר".