המועצה להשכלה גבוהה אישרה אתמול (שלישי) שאוניברסיטה מהונגריה תפתח בשנת הלימודים הבאה תוכנית פרה-קלינית ללימודי רפואה באילת. המהלך גרר ביקורת קשה מצד אוניברסיטת בן גוריון, שהייתה אמורה להפעיל תוכנית זהה בשנת הלימודים הבאה. לאחר ההחלטה הודיעו באוניברסיטה כי אין בכוונתן לפתוח את המסלול ואמרו כי מדובר ב"פגיעה ברמה האקדמית ונזק ארוך טווח".
הלימודים במסגרת התוכנית בקמפוס אילת של אוניברסיטת בן גוריון היו אמורים לכלול כ-30 סטודנטים במחזור. התוכנית הפרה-קלינית שצפויה להיפתח על ידי האוניברסיטה ההונגרית הינה בת שלוש שנים, כחלק מתוכנית שש שנתית, תוך שילובם של הסטודנטים בסבבים בבתי חולים.
באוניברסיטת בן גוריון יצאו נגד ההחלטה ואמרו כי הם מצרים על ההחלטה, ש"שומטת את הקרקע מההכנות הרבות שעשינו כדי לפתוח לימודי רפואה בקמפוס שלנו באילת כבר בשנת הלימודים הקרובה. הנכונות שלנו, למרות האתגרים הרבים, נבעה מתוך השליחות לפתח את הנגב ובעיקר את אילת והערבה. החלטת המל"ג מחזירה את ההשכלה הגבוהה לתקופה בה שלוחות של אוניברסיטאות זרות פעלו בישראל ונסגרו בגלל רמתם האקדמית. אנו מצרים על ההחלטה ושוקלים את המשך צעדינו ביחד עם שאר האוניברסיטאות המלמדות רפואה. בשל ההחלטה של מל"ג, אין בכוונתנו לפתוח את לימודי הרפואה באילת בשנה הקרובה".
"פגיעה ברמה האקדמית ולנזק ארוך טווח להשכלה הגבוהה בישראל"
פרופסור דניאל חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן גוריון בנגב, התייחס להחלטה ואמר: "אנו מתנגדים באופן עקרוני לכל ניסיון לאפשר למכללות ולאוניברסיטאות זרות לפתוח שלוחות בישראל. התנגדות זו חלה במפורש גם על פתיחת לימודי רפואה על ידי מוסדות זרים. מערכת לימודי הרפואה בישראל מצויה כיום בתהליך צמיחה מוסדר ואחראי. זו תוכנית לאומית מאושרת, שמטרתה להבטיח הכשרה של מספר הרופאים הנדרש לצורכי מדינת ישראל לאורך זמן. תוכנית זו נועדה לחזק את המוסדות הישראליים, לשמר איכות אקדמית גבוהה ולהבטיח פיקוח לאומי מלא".
הנשיא הבהיר כי "כאשר הועלתה לראשונה יוזמה מצד מוסד זר לפתוח לימודי רפואה באילת, וזאת למרות היעדר יכולת של בית החולים בעיר לשמש כבית חולים אוניברסיטאי להכשרה קלינית, פנתה המועצה להשכלה גבוהה לאוניברסיטת בן גוריון בנגב בבקשה לפתוח מסלול לימודי רפואה באילת, כצעד שנועד למנוע את כניסתם של גורמים זרים לתחום לימודי הרפואה בישראל. זאת, אף שמצב שירותי הרפואה בדרום בכלל ובאילת בפרט נחות ביחס למרכז הארץ, ברור כי פתיחת לימודים פרה-קליניים לרפואה באילת, כשלעצמה, אינה צפויה לשנות מציאות זו, שכן ההכשרה הקלינית תתבצע בכל מקרה בבתי החולים במרכז הארץ. חרף מגבלות מבניות אלו, ותוך מודעות מלאה לקשיים המשמעותיים הכרוכים במהלך, נענתה אוניברסיטת בן גוריון לפניית המל"ג והתחייבה לפתוח לימודי רפואה באילת מתוך תחושת אחריות לאומית".
"החלטת המועצה להשכלה גבוהה לאפשר הפעלת לימודי רפואה באילת על ידי מוסד זר, במקביל לאוניברסיטת בן גוריון, מהווה שינוי מהותי של ההבנות וההתחייבויות שניתנו לנו, ופוגעת בבסיס שעליו ניתנה התחייבותנו. קיים חשש כבד כי החלטה זו מסמנת את תחילתו של תהליך רחב יותר של "מכלליזציה" של לימודי הרפואה בישראל, בדומה לתהליך שהתרחש בעבר בלימודי המשפטים, שבו רשויות מקומיות בעלות כוח פוליטי יכוננו שיתופי פעולה עם מוסדות זרים, באופן העלול להביא לפיצול המערכת, לפגיעה ברמה האקדמית ולנזק ארוך טווח להשכלה הגבוהה בישראל".