אברהם נומה, גדול שחקני הפועל באר שבע שהיה שותף בכיר באליפויות של 1974/5 ו-1975/6, הלך הלילה (ראשון) לעולמו והוא בן 77. נומה, שנבחר לשחקן הכי אהוב ונערץ בקרב אוהדי הקבוצה, שימש בעיקר כחלוץ, והיה מלך השערים של הקבוצה במשך כמה עונות.
בנו של נומה, סגן ראש עיריית באר שבע שלומי נומה, הודיע על לכתו של אביו. "בצער עמוק ובכאב ענק נפרדים ממך, אבא יקר". ההלוויה תתקיים היום ב-15:30 בבית העלמין החדש בבאר שבע.
בהפועל באר שבע ספדו לנומה וכתבו: "מועדון הכדורגל הפועל 'ויקטורי' באר שבע אבל על לכתו של אחד מגדול שחקני המועדון, אברהם נומה, זכרונו לברכה. אברהם הצטרף לקבוצה בשנת 1964 ושיחק בה במשך 14 עונות. אברהם לקח חלק מרכזי בשתי האליפויות הראשונות בתולדות המועדון. בסך הכל, כבש 87 שערים בכלל המסגרות, נתון שמציב אותו במקום הרביעי בטבלת כובשי כל הזמנים במועדון".
נשיאת המועדון, אלונה ברקת מסרה כי "קיבלנו הבוקר בכאב את הבשורה על לכתו של אברהם נומה ז"ל. אברהם ייזכר לעד כאחד מהשחקנים הגדולים בתולדות המועדון. מעבר ליכולתו הנפלאה על כר הדשא, אברהם היה אדם שתמיד היה כיף לפגוש, חיובי ומסביר פנים. אברהם קיבל כל אחד בחיוך רחב ובלב פתוח והיה איש שיח אמיתי. בכל מפגש עמו, הרגשתי תחושה של קרבה ושל אנושיות פשוטה ויפה. ניכר כי תמיד ראה את הצד החיובי בחיים, וידע לחזק כל אחד ואחת. הכדורגל זרם לו בדם, וגם לאחר פרישתו ממשחק פעיל, הקדיש את חייו לאימון הדורות הבאים ולהנחלת ערכי הספורט בכל מקום בו היה. מורשתו של אברהם נומה תחיה לעד: בזיכרונות, בסיפורים, בערכים שהנחיל, ובאהבה הגדולה שהייתה לו לאנשים ולמועדון. אנו שולחים תנחומים למשפחתו ומחזקים אותה בשעה קשה זו".
ארגון האוהדים וסרמיליה כינה את נומה "שחקן עבר ונשמה" וספד לו: "אברהם, מדור האליפות הראשון של המועדון, איש אהוב וחייכן שהקדיש את כל חייו לכדורגל ולהצלחת דור העתיד בעיר. כל משפחת הפועל באר שבע אבלה היום. אנו משתתפים בצער המשפחה ומחזקים אותה מכאן".
נומה נולד בעיראק ב-1948 ועלה עם משפחתו לישראל באפריל 1951. "אבא שלי שלומי (סלים) ואמא נזימה הביאו לעולם 11 ילדים, כמו קבוצת כדורגל. אני הייתי האמצעי, שחקן הקישור של המשפחה", סיפר בראיון לוואלה ספורט. "באנו לשכונת דרום, שכונה של אוהלים וקשיים גדולים בדרך. בבית הספר היסודי למדתי ב 'נטעים' עד כיתה ח', יצאתי ישר לעבודה כדי לעזור למשפחה כלכלית. חבר הנהלת הפועל באר שבע אברהם אוליצקי סידר לי עבודה בבריכת השחייה העירונית כנער. עשיתי עבודות ניקיון, צלילות לעומק לחלץ לכלוך וסתימות וכל מה שנחוץ לסדר וניקיון".
את צעדיו הראשונים על המגרש עשה נומה כילד בליגות העירוניות, מיסודו של אהרון בן יעקב, ובגיל 17 הוא אף עלה לשורות הקבוצה הבוגרת. בעונת 1966-8, העונה הכפולה, הגיעה הפריצה שלו. "זו הייתה עונה של 60 מחזורים בה סיימנו במקום השמיני. נבחרתי בעיתון חדשות הספורט לנבחרת העונה, אז זה היה יוקרתי כמו להיות בנבחרת אירופה", סיפר לוואלה.
על רצף האליפויות סיפר: "הפועל באר שבע החלה בשינויים עוד תחת המאמן אלי פוקס, אבל אמציה לבקוביץ' עשה את השילוב של ותיקים כמוני, אליהו עופר ומאיר ברד, עם שחקנים כמו השוער רוני מוסקוביץ' שהגיע מהפועל מרמורק, אלון בן דור, אבוגזיר, רפי אליהו, פולברניס, אורי בנימין יעקב כהן, אפרים צבי ועוד. חשנו בתוך הקבוצה ואצל האוהדים כי המרחק המקצועי מתל אביב הולך ונסגר, הפועל באר שבע מפנה לעצמה את הבמה. לא חששנו לשחק בבית או בחוץ נגד כל קבוצה, האוהדים מילאו את וסרמיל. במחזור ה-21, בבית, כבשתי בדקה ה-90 נגד כפר סבא מבישול של מאיר ברד, שהעלה אותנו למקום הראשון ומשם לאליפות. זו הייתה שמחת בית השואבה".
"ואז הגיעה האליפות השנייה. וואו, אי אפשר להשוות בין אליפות לאליפות נוספת צמודה. המאבק נגד בית"ר ירושלים היה דרמטי. במחזור האחרון הפסדנו למכבי יפו, עברו עלינו על הדשא דקות ארוכות של המתנה יחד עם אלפי האוהדים, עד לבשורה שמכבי תל אביב ניצחה את בית"ר ירושלים 0:2 ופתחה עוד חגיגה. באליפות השנייה השתתף שלום אביטן ז"ל, ששב לעיר מבית"ר ירושלים וכבש 12 גולים, אני כבשתי שישה שערים".
לקראת סוף שנות ה-70 נומה נפצע וקרע את הרצועות. הוא שיחק תקופה קצרה בבית"ר באר שבע לפני שפרש ממשחק פעיל, והחל לאמן במחלקת הנוער של הפועל באר שבע. ב-1981 קיימו בהפועל באר שבע משחק פרישה עבורו, בו הבקיע שני שערים אחרונים.