מה הסיכוי שאישה בחודש התשיעי להריונה תלד ברכב כשהיא נוסעת מביתה בדימונה לבית חולים בירושלים? התשובה במקרה הזה: גבוהה מאוד! הסיפור של אביה וייפן מרדכי (28) מדימונה לא פחות ממדהים ומרגש והודות לצוות מד"א, הסתיים בחיוך גדול וידיים מלאות.
"כשקמתי בבוקר והתחלתי להרגיש צירים עוד לא הבנתי עד כמה הלידה קרובה", שחזרה אביה והוסיפה, "חשבתי שיש לי מספיק זמן לנסוע לבית החולים שנמצא קרוב להוריי שגרים בירושלים כדי שגם הם יוכלו להיות לידי ברגעים האלה".
בזמן שאביה תכננה את המציאות, לעוברית שנמצאת בבטנה היה תכנון שונה ובמרחק קצר מיעדם - בית החולים, הצירים הפכו לתכופים ובעלה של אביה עצר את רכבם בבטחה והתקשר למוקד החירום 101 של מד"א שהדריך אותם כיצד לפעול והזניק למקום ניידת טיפול נמרץ. "במקביל לשיחה למד"א התקשרנו גם להורים שלי שכבר הגיעו לבית החולים, אבל ישר נסעו אלינו כשהבינו שלא נספיק להגיע לשם. החובשת במוקד של מד"א הייתה איתי כל הזמן על הקו והנחתה אותי להישכב במושב האחורי של האוטו, אך בגלל שהרכב היה עמוס בציוד עברתי למונית של אבא", סיפרה אביה.
רגעים ספורים אחר כך, הגיע למקום צוות ניידת טיפול נמרץ של מד"א בראשות בת השירות הלאומי, פראמדיקית אילנה ברגר שמיד בדקו את אביה, הבינו כי הלידה קרבה ונערכו לקבלת התינוקת. "מהבדיקות הרפואיות שערכתי הבנתי שלא נספיק אפילו להעביר את אביה לניידת ולכן נצטרך לקבל את הלידה כבר במונית", הסבירה הפראמדיקית אילנה והוסיפה לספר, "כמה דקות לאחר מכן, יצאה לאוויר העולם תינוקת יפה וחמודה, חתכנו את חבל הטבור ופינינו בניידת טיפול הנמרץ את שתיהן בהתרגשות גדולה ועם חיוך שלא ירד מהפנים של כולנו".
מאז אותו היום אביה שמרה מקום חם בליבה לפראמדיקית אילנה וכשהיא ובתה הטרייה שקיבלה את השם מיה, שחוררו מבית החולים הן נפגשו איתה. "את היית כל כך מקצועית באותם רגעים לא האמנתי שאת בסך הכל בת 21. המילים שלך מאותו היום לא יוצאות לי מהראש, 'אני כאן איתך, הכל יהיה בסדר אני מבטיחה'. כל כך הרגעת אותי וצדקת! הכל עבר מעולה. אני מודה לך כל כך, מעכשיו אנחנו אחיות", אמרה אביה בהתרגשות ואילנה השיבה לה בהתרגשות לא פחותה, "זאת לא הפעם הראשונה שיילדתי במסגרת השירות הלאומי במד"א, אבל אין ספק שמדובר במקרה מיוחד עם אישה מדהימה כמוך. כל לידה ממלאה ומשמחת אותי, אין הרגשה טובה יותר מלעזור להביא תינוקות לאוויר העולם. אני לא אשכח אותך ואת מיה בחיים, שמחתי מאוד לפגוש אתכן שוב אבל הפעם לא במונית של אבא שלך אלא בבית של ההורים שלך".