בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה תביעה שהגישה תחנת הכוח "אורות יוסף" שבנאות חובב נגד רשות מקרקעי ישראל וחברת החשמל. בכך קבע כי התובעת תיאלץ להשיב סכום של כ-218 מיליון שקל ששילמה לרמ"י כדמי היתר.
הרקע לתביעה הוא זכיית התובעת בשנת 2020 במכרז שפרסמה חברת החשמל לרכישת תחנת הכוח בנאות חובב, תמורת כ-4.2 מיליארד שקל. במסגרת הליכי המכרז, פורסם עדכון בדבר ההבנות המתגבשות בין רשות מקרקעי ישראל לחברת החשמל ביחס למתווה העסקה להעברת הזכויות במקרקעין, כפי שאושרו בסופו של יום. התובעת הגישה תביעה, במסגרתה העלתה טענות שונות בנוגע למתווה העסקה, וביקשה שייחתם בינה לבין רשות מקרקעי ישראל הסכם חכירה לפרק זמן קצר יותר.
רשות מקרקעי ישראל, שיוצגה על ידי עורכי הדין גלי צימרמן-חדאד ואיתי בראל מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי), טענה כי יש לדחות את התביעה על הסף. זאת, בין היתר, כיוון שמדובר במה שהם הגדירו כתקיפה עקיפה, פסולה, בדיעבד, של תנאי המכרז - וכי בקבלת טענותיה של התובעת כיום יש לפגוע בעקרונות היסוד של דיני המכרזים: שוויון, צדק ותחרות הוגנת. בחברת החשמל טענו גם הם כי מדובר בניסיון פסול לשנות את תנאי המכרז בדיעבד.
השופט יעקב דנינו קיבל בפסק הדין את טענת רשות מקרקעי ישראל, וקבע כי התביעה מהווה תביעה עקיפה של הליכים שהיו צריכים להיעשות במסגרת הליכי המכרז. עוד קבע כי עקרון השוויון בדיני מכרזים מחייב הקפדה על עמידה בתנאי המכרז, וכי מי שהשתתף במכרז קיבל עליו את תנאיו, וכי מי שלא תקף תנאי מכרז במועד, בהליך המתאים, מנוע מלעשות כן בדיעבד ובמסגרת תביעה אזרחית. נקבע כי ממסמכי המכרז, ומהעדכון שפורסם טרם הגשת ההצעות, עולה בבירור כי הרוכש יידרש לחתום על חוזה חכירה חדש לתקופה של 49 שנים, בייעוד מתאים לתחנת כוח, וכי כל התשלומים הנובעים מכך יחולו עליו.
בנוסף, נקבע כי קבלת טענות התובעת הייתה מביאה לשינוי תנאי המכרז בדיעבד ולהפחתת תשלומים בהיקף משמעותי, תוך פגיעה בעקרון השוויון ובוודאות ההליך המכרזי. לאור האמור, דחה בית המשפט את התביעה על הסף, וחייב את התובעת בתשלום הוצאות בסך כולל של 30,000 שקל - 20,000 שקל לטובת רשות מקרקעי ישראל ו-10,000 שקל לטובת חברת החשמל.