עשרות נגנים לקחו חלק בתחרות הקמנג'ה, הקמנצ'ה והכינור המזרחי שקיים "מטרוז - המרכז למוסיקה אנדלוסית ולפיוט בישראל" בקונסבטוריון דימונה, בשבוע שעבר. כעת, הוכרזו הזוכים בהם נגנים רבים מהדור הצעיר שהגיעו מכל רחבי הארץ. בין חבר השופטים היה גם הנגן הבינלאומי פרץ אליהו, שיחד עם בנו מארק אליהו, היה בין פורצי הדרך לרנסנס של הקמנצ'ה בישראל ובמקומות רבים בעולם. התחרות נשאה את שמו של הכנר האגדי ישועה אזולאי.
לאחר שנים ארוכות בהם הם היו בשולי התרבות המוסיקלית, זוכים בשנים האחרונות כלי המיתר הקמנג'ה, הקמנצ'ה והכינור המזרחי לעדנה מחודשת. נגנים מרחבי הארץ, בהם רבים מהדור הצעיר, מתחברים מחדש לכלי הנגינה של תרבות המוזיקה הערבית והאנדלוסית שנעלמו מהפסיפס התרבותי של מדינת ישראל. מדובר בשלושה כלים מאותה משפחת מיתרים, הקשורים זה לזה התפתחותית ותרבותית.
במקום הראשון בתחרות זכה ציון חי באדי מבית חגלה, במקום השני זכו מאיר יהודה סבג מירושלים ומרים צרפתי מהמושב מטע, ובמקום השלישי זכו נמרוד שאול קפץ מיודפת ואיציק גן מתל מונד. הזוכים קיבלו פרסים כספיים שצפויים לסייע להם בתהליך וההתפתחות המוסיקלית. בפרסי עידוד זכו איתן דרמון ומנדי ורטהיים.
הזוכים סיפרו על החיבור הראשוני שלהם לכלי הנגינה, ציון חי באדי שזכה במקום הראשון: "הייתי מילדות עם אבא, ובנסיעות זה היה כל שרים ושולחן שבת ובקשות בבית כנסת, ובבית כנסת עדס בירושלים, והייתי הולך עם אבא להרבה הופעות, וכל פעם הייתי ממש מתמקד על הכינור, ואמרתי להורים שאני רוצה להתחיל ללמוד כינור , אז קודם בגילאים קטנים יותר הייתי בכל מיני מקהלות, ובגיל 10 התחלתי עם הכינור."
מאיר יהודה סבג שזכה במקום השני: "התחלתי לנגן קמאנצ'ה בגיל 16, בעקבות מארק אליהו, הצליל הזה תפס לי את האוזן, מאז אני שבוי בכלי. אני מרגיש שאת כל מה שעובר לי בחיים, אני מצליח להעביר אותו דרך הקמאנצ'ה,, אני עובר איתו מלא דברים. דרך המנגינות שלו, תפס לי את האוזן, תפס לי את הנשמה." עוד במקום השני, מרים צרפתי שציינה: "היתה לי תקופה שהתנדבתי בקיבוץ סמר, ויאיר דלל עבר שם, והיה איזה ג'אם, והוא ניגן בכינור. וואו, שמעתי את הכינור הזה, בחיי לא שמעתי את זה. שמעתי את הכינור הערבי, התאהבתי קשות, וזה היה לפני 15 שנה."
במקום השלישי זכו נמרוד שאול קפץ שאמר: "הכלי הזה הגיע אליי מכל מיני מקומות בסביבה. שמעתי על הכלי ממארק אליהו כמו הרבה נגנים שבטח היו פה בתחרות הזו. בעצם התפיסה של עולם המקאם שינתה לי את כל העולם המוזיקלי ואת כל העולם היצירה שלי." ואיציק גן, שציין: "במדינת ישראל חשוב שיהיה עוד נגנים שמנגנים את הז'אנרים של מוזיקה מהמזרח. בעיקר צוברים ידע, ניסיון שיוכלו לפתח גם איזשהו אומנות משל עצמם. אבל שעדיין יישאר בגדר למידה ובגדר השראה עצמית מהמסורות האלה."
מייסד "מטרוז", שייסד גם את התחרות, מוטי מלכא, אמר: "התחרות הזאת היא חלק מחזון שמתגשם לחבר את הדור הצעיר ואת כל חלקי האוכלוסיה למוסיקה האנדלוסית ולכלי הנגינה שהיו חלק בלתי נפרד מהתרבות העשירה עליה גדלו אבותינו ואבות אבותינו. הכלים הללו חווים רנסנס מדהים בשנים האחרונות כשעוד ועוד צעירים וצעירות מבקשים ללמוד לנגן על הכלים הללו, כשהמוסיקה הזאת יוצרת חיבור אמיתי בין אנשים ובין קהילות שונות ומגוונות."
התחרות הדרומית שהחזירה את כלי המיתר העתיק לקדמת הבמה
עודכן לאחרונה: 23.12.2025 / 12:10
