פרופ' אמיר שפירא, חבר סגל אקדמי בכיר מהמחלקה להנדסת מכונות באוניברסיטת בן גוריון, משמש גם כמדען הראשי של חברת רובוטיכאן. כשהגיעה לחברה פנייה מהפקת הפסטיגל, המעבדה שלו נכנסה לפעולה והביאה לקדמת הבמה את שימי הרובוט - שרוקד על הבמה ומלהיב את הקהל. בראיון לוואלה שבע מספר פרופ' שפירא על היכולות של הרובוטים - שעלולים, לדבריו, לסכן אותנו, ואולי אפילו להשתלט על העולם.
"הפקת הפסטיגל פנתה לחברת רובוטיכאן, שמייבאת את הרובוט מחברת Unitree הסינית", מספר שפירא על החיבור הלא טריוויאלי עם הפסטיגל. "הם ביקשו רובוט לפסטיגל. את הרובוט השאילה חברת בלבוי רובוטיקס שרכשה אותו לאחרונה. הפקת הפסטיגל חיפשו מישהו שיתכנת את הרובוט, וכאן המעבדה שלי נכנסה לפעולה - כשמיכאל קשי, מנהל המעבדה שלי, תיכנת את הרובוט".
מיכאל קשי, מנהל מעבדת הרובוטיקה בראשות פרופ אמיר שפירא באוניברסיטת בן גוריון הוסיף: "בשלוש השנים שבהן אני עובד במעבדה של פרופ' שפירא פגשתי לא מעט פרויקטים מסקרנים, אבל שום דבר לא הכין אותי לרגע שבו קיבלתי ממנו טלפון עם השאלה: "רוצה להשתתף בפסטיגל?" מאותו הרגע הוא התחיל לעבוד על משימה שלימים התגלתה כאתגר של ממש "במסגרת הפרוייקט התארחתי לתקופה מסוימת ב-Bellboy Robotics, שקיבלו אותי בזרועות פתוחות ובאווירה סופר מקצועית. ועדיין, כשעמדתי מול הרובוט עצמו הרגשתי בהתחלה די אבוד."
איך בכל זאת הצלחת להתגבר על האתגרים? "קיבלתי עצות, כיוונים, ורעיונות, אבל בסוף הפריצה האמיתית הגיעה דווקא מהמקום המוכר: ROS2 (מערכת הפעלה רובוטית). התחלתי "להאזין" לתקשורת בין השלט לרובוט. הבנתי את הפרוטוקול, ומהר מאוד התחלתי לייצר פקודות משלי, לגרום לו לדבר מהרמקול שבחזה, לבצע תנועות מדויקות, ולהתנהג בדיוק כמו שרצינו על הבמה. האתגר האמיתי בפרוייקט היה תקשורת בזמן אמת. תדמייני אולם מלא באלפי אנשים, שלכל אחד מהם יש סמארטפון שמשדר תדרים לכל עבר, סיוט אלחוטי לכל רובוט. הפתרון (שעליו הוא נאלץ לשמור בסוד) הכריח אותי לצלול לעולמות חדשים לגמרי וללמוד דברים שלא נגעתי בהם קודם."
את העבודה על הרובוט מגדיר מיכאל כ"חוויה מטורפת. הצצה נדירה למה שקורה מתחת למתכת. גם אם צריך להודות שבסוף יום, כשצריך לקפל רובוט שנראה ומרגיש כמו אדם לתוך ארגז… זה קצת קריפי."
אז מה היכולות של הרובוט הזה כיום? פרופ' אמיר שפירא מסביר "הרובוט יכול ללכת מהר ולאט, לנפנף בזרועות, להסתובב, ויש לו כמה ריקודים מובנים. מעבר לזה ניתן להזיז כל אחד מהמפרקים. הוא יכול לדבר ולנגן קבצי קול. יש לו שלט רחוק שניתן לתכנת מה כל כפתור בו יפקוד לרובוט מה לעשות".
ומה אתה חושב על האמירה שיום אחד רובוטים ישתלטו על העולם? "התשובה הקצרה היא כן, הם יוכלו להשתלט. התשובה הארוכה היא: אנחנו נותנים ל-AI יכולות פיזיות. תיאורטית, הרובוטים עם AI יוכלו לקבל החלטות על דעת עצמם על פי מידע שהם אומנו עליו, בדומה ל-GPT. אבל עד שהם ישתלטו ייקח זמן - ראשית ייקח זמן עד שרובוטים יוכלו להתרבות באופן עצמאי, כלומר רובוטים יבנו רובוטים מאפס ועד תוכנה עובדת. שנית, כל עוד אנחנו מתכנתים רובוטים, תמיד נוכל לשים הגנות ולמנוע מהרובוטים לעשות דברים שלא נרצה. השאלה אם נוכל לסמוך על אנשים? כנראה שלא".
ובכל זאת תוכל להפיג במעט את החשש? אילו הגנות קיימות כיום כדי למנוע את אותה השתלטות? "כרגע רובוטים לא יכולים לבנות רובוטים על דעת עצמם. גם כשיוכלו הם תלויים באספקת חומרי גלם. ולכן עדיין אנחנו שולטים על כמות הרובוטים, ובעקבות זה יקשה עליהם להשתלט עלינו, לפחות כמותית. גם מבחינת אנרגיה הם עדיין מוגבלים, אז תיגמר להם הסוללה, ועדיין הם לא טוענים את עצמם - למרות שזה כל רובוט שואב אבק יודע. ובסוף, יש מספר אמנות והגבלות בטיחות לרובוטים נושאי נשק, אבל שוב זה נתון לאנשים אם ירצו ליישם את ההגבלות".