ב-7 באוקטובר נרצחה בבסיס אורים רב"ט אופיר דוידיאן ממושב פטיש. בשנתיים שחלפו, פועלת אמה לילך ללא לאות על מנת להנציח את זכרה ולהמשיך את דרכה בדרכים שונות. כך, מצאה עצמה דוידיאן בת ה-45 משרתת במילואים בפיקוד העורף.
"אני משרתת במילואים בתפקידה של אופיר, במקום שבו שירתה ונפלה, תחת פיקודה של המפקדת הישירה שלה", סיפרה דוידיאן לוואלה שבע. "מהמקום שבו היא נפלה אני בוחרת לקום. זו זכות גדולה, כואבת ומלאת משמעות. זו לא הייתה בחירה פשוטה, זהו מסע שמפגיש אותי מדי יום עם כאב גדול, געגוע עמוק וזיכרונות שלא מרפים. יש רגעים מאתגרים מאוד, רגעים שבהם הלב מתכווץ והנשימה נעצרת, כי כל פינה בתפקיד הזה נושאת את שמה ואת נוכחותה".
"אני מרגישה שאני מחזיקה את היד שלה, ממשיכה את מה שהיא התחילה, נותנת לתפקיד הזה נשמה, ערכים ולב, בדיוק כמו שאופיר ידעה לעשות. החזרה לצה"ל אינה רק מילוי תפקיד, אלא חיבור עמוק לזיכרון, לאהבה ולרצון להפוך את הכאב לעשייה משמעותית. בדרך הזו אני מוצאת גם נחמה לדעת שאופיר ממשיכה לחיות דרכי, בכל יום מחדש".
יש רגעים בשירות שבהם את ממש מרגישה את הנוכחות שלה?
"כן. ברגעים קטנים ופשוטים, משימה יומיומית, אינטראקציה עם אנשים בבסיס, המפקדת שלה שכיום היא המפקדת שלי. פתאום עולה התחושה שהיא שם, מלווה, מחזקת, נותנת כוח. יש ימים שבהם אני פועלת בדיוק כפי שהיא הייתה פועלת: ברגישות, במסירות, עם חיוך ונתינה מהלב, כמו שתיארו את אופיר מי שהכירו אותה בבסיס. ברגעים אלה אני מרגישה שהיא מדברת דרכי, מנחה אותי ומזכירה לי למה בחרתי להיות כאן. הנוכחות שלה לא נעלמת, היא משנה צורה. והיא מלווה אותי בכל צעד, בשקט, בעוצמה ובהמון אהבה".
"כמו שהספינג' והמופלטה חמים, פשוטים ומלאי אהבה - כך גם היא הייתה"
אולם במקביל לשירות הצבאי, ההנצחה המרכזית של דוידיאן ז"ל היא דרך העסק שפתחה אמה, "המטעמים של אופיר". "ההנצחה המרכזית והלב הפועם של העשייה שלי הם העסק שפתחתי לעילוי נשמתה, 'המטעמים של אופיר'. זהו עסק שכל כולו נתינה, שמחה, אוכל טוב ובעיקר לב שמח. היכולת לשמח, להמתיק רגעים ואירועים, ולגעת באנשים דרך אוכל היא עבורי שליחות, והדרך הכי מדויקת להמשיך את מה שאופיר כל כך אהבה לעשות".
ספרי קצת על המנות - מה למשל מנת הדגל שלכם?
"מנת הדגל של 'המטעמים של אופיר' היא בעיקר הספינג'ים והמופלטות שאופיר כל כך אהבה. לא מדובר רק במאכל אלא בזיכרון חי, בטעם שמספר סיפור. אופיר הייתה התבלין העיקרי בעסק שלי. הרוח שמלווה אותי בכל יום, התחושה והשליחות להמתיק רגעים ולשמח אנשים. כמו שהספינג' והמופלטה חמים, פשוטים ומלאי אהבה - כך גם היא הייתה. מלאה בשמחת חיים, בנתינה אינסופית וברצון תמיד לעשות את מה שאת אוהבת. דרך המטעמים שלה אני ממשיכה להפיץ אור,שמחה ולב פתוח בדיוק כפי שהיא חיה".
אולם ההנצחה לא תמה שם. "יזמנו הנצחות נוספות דרך מכירה ורכישה של פריטי לבוש - קפוצ'ונים, כובעים וסווטשירטים - הממותגים עם שמה והתואר שמבטא כל כך את מי שהייתה: 'גיבורה בירוק, מלאכית בלבן'", אומרת האם. "לקראת החגים השקתי בקבוקי יין במגוון טעמים, עם תמונתה של אופיר ומדבקות המספרות את סיפור חייה הקצר אך המלא. חשוב לי שאנשים יכירו אותה לא רק דרך האובדן, אלא דרך מי שהייתה: ילדה צעירה, מלאת שמחת חיים, טוב לב ואור".
"לפני מספר חודשים יצאתי לדרך חדשה והתחלתי ללמוד תואר ראשון בחינוך, חלום שהיה חשוב לי מאוד, ולאופיר בפרט. אני עובדת כבר כ-11 שנה כסייעת משלבת, והיום הייעוד שלי ברור: להתקדם, להצליח ולהיות מורה ואשת חינוך עם חזון. לתרום, ללמד ולהעניק חום, אהבה וידע לדורות הבאים - בדיוק כפי שאני עושה עם הבנות שלי, וכפי שאופיר האמינה שצריך להיות".