אמו של רון שרמן ז"ל, שנחטף ב-7 באוקטובר ונהרג מאש צה"ל בעודו בשבי, ספדה לו היום (ראשון) לציון שנתיים מאז הושבה גופתו ארצה. בפוסט שהופך את הבטן כתבה ד"ר מעיין שרמן כיצד יצאה להילחם על השבת הנשים והילדים, אך "לאחר חודש הבנתי שמשהו קרה. הם מסתירים ממני. זיהיתי את הבעות הפנים של כל מי שידע שהוצאת להורג".
"היום לפני שנתיים בדיוק החזירו אותך", כתבה שרמן. "איך אמר האשם בטבח? 'החזרתי את כל החטופים'. אז גם אותך הוא החזיר לי. ידעת לצאת מהחטיפה בחיים, ידעת אפילו לא להיפצע. מילאת את החלק שלך, ועכשיו היה החלק שלי ושל המדינה להחזיר אותך חי".
לדבריה, לאחר הטבח והחטיפה, "במשך חודש שלם נטרפה עליי דעתי. זוכרת שהפסקתי לאכול. הבנתי שחייבים להילחם קודם על החזרת הנשים והילדים. לא יעלה על הדעת שאצא לזעוק רק את זעקת בני החייל בן ה-19, כשבשבי יושבים תינוקות ונשים וזקנות וזקנים. אתה לא היית מסכים לזה. אז יצאתי למלחמה, בעיקר דרך אמצעי התקשורת, ולאחר חודש הבנתי שמשהו קרה. הם מסתירים ממני. זיהיתי את הבעות הפנים של כל מי שידע שהוצאת להורג על ידי הממשלה והצבא שלך".
"חיכיתי לצלצול בדלת. התקנתי פעמון חיצוני בשביל זה, כדי שיוכלו לצלצל בדלת - ולא יעמדו שעות בחוץ כפי שקרה ביום החטיפה. והצלצול הגיע, ואני לא הופתעתי. הרגו אותך. חילצו את גופתך מהשבי. סיפרו לי שחמאס רצח אותך, והחזירו לי אותך בשקית. ממשלת זדון וטבח".
ביום שישי הקרוב יחנכו בני המשפחה בכפר טרומן את "חוות החמלה" על שם רון שרמן ז"ל. שרמן, בן של שני וטרינרים, למד וטרינריה בעצמו באשל הנשיא, וגדל עם חיות כל חייו. "רון גדל מגיל אפס עם בעלי חיים" סיפרה בעבר ד"ר שרמן לוואלה שבע. "הוא בכלל נולד בזכות האהבה לבעלי חיים, כי אני ואלכס הכרנו באוניברסיטה לווטרינריה. יש לנו תמונות שלו מגיל אפס מוקף בעשרה בעלי חיים, ככה הוא גדל".