שניים מכל שלושה תושבי הרשויות הבדואיות בנגב אינם מרוצים מתפקוד הרשויות, תופסים אותן כמושפעות מאינטרסים חמולתיים, ומעוניינים בראש רשות ממונה מטעם המדינה ולא מהמגזר הבדואי. כך עולה מסקר שפרסם אתמול (ראשון) מכון ריפמן.
הסקר, שבוצע באמצעות מכון סמית בהובלת רפי סמית, התבסס על מדגם מייצג של 300 תושבים מ-9 רשויות מקומיות בדואיות בנגב: רהט, חורה, כסייפה, ערערה בנגב, שגב שלום, תל שבע, לקייה, נווה מדבר ואל-קסום.
כפי שעולה מהסקר, 65% מתושבי הרשויות הבדואיות בנגב סבורים שהרשות אינה מטפלת בצורכיהם, כאשר רק 30% מהם הביעו שביעות רצון. על מה התסכול? 77% מהנשאלים אינם מרוצים מרמת התברואה והניקיון, 73% מהם אינם מרוצים מרמת החינוך, ו-64% אינם מרוצים מטיפול בתחום התעסוקה וההזדמנויות העסקיות.
נושא חמור נוסף שעולה מן הסקר הוא המעורבות של הקשר החמולתי בניהול הרשות. 64% מהנשאלים טענו שקשר חמולתי מעורב בניהול הרשות, וכי מקורבים בחמולה מקבלים יחס מועדף. מעל למחצית סבורים שהסיכוי לתושב שאיננו נמנה עם החמולה לעבור מכרזים - קטן. על רקע נתונים אלה, 62% מהתושבים אמרו כי הם מעדיפים ראש רשות שימונה על ידי המדינה, ולא תומכים בבחירת ראש רשות מהחברה הבדואית עצמה.
"הנתונים שעולים מהסקר מציירים תמונה קשה של משבר אמון עמוק בין התושבים הבדואים לבין הרשויות המקומיות", אמר ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב, חגי רזניק. "כשמרבית התושבים מעדיפים מינוי ממשלתי על פני הנהגה נבחרת - זהו אות אזהרה חמור למדינה. הנגב נמצא בנקודת רתיחה אזרחית וביטחונית, והטיפול בו חייב להיות מיידי, עמוק ומתמשך. אם לא נתעורר עכשיו, נאבד סופית את הנגב".