אליאור אליהו לגזיאל, ישי חזיזה, שגיא אלטרמן ואופק דוד פינזרו, ארבעה מילאומניקים עם יותר מ-500 ימי לחימה מצטברים, לקחו את הידע האקדמי שלהם ורתמו אותו לפיתוח מציל חיים. הארבעה, סטודנטים ובוגרים של SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון יזמו פרויקט חדשני לפיתוח מקרר נייד למנות דם בתנאי שטח, המיועד לשימוש כוחות הצלה ולחימה.
"בתחילת הסמסטר האחרון ישבנו יחד וחשבנו איך אנחנו יכולים לרתום את הידע האקדמי שלנו כדי לתרום ישירות לחיילים בשטח. הכרנו את הבעיה המורכבת של שינוע מנות דם בצורה ניידת ואמינה, וכך נולד הפרויקט" מספר שגיא.
שגיא, סטודנט לקראת שנה ד' בהנדסת חשמל, ואופק דוד, בוגר תואר ראשון ומתחיל תואר שני בפיזיקה וחובש קרבי, מספרים כי הרעיון נולד מתוך היכרות אישית עם הצורך המבצעי בשטח. "בטיפול בפצועי טראומה קיימת 'שעת הזהב' חלון זמן קריטי שבו מתן מנת דם יכול להציל חיים. "רצינו ליצור פתרון שיאפשר להביא את הדם עד לפצוע, גם בתנאי שטח קשים."
המערכת שפיתחו מבוססת על יחידת קירור תרמואלקטרית קומפקטית וקלת משקל, שניתנת לנשיאה על הגב ופועלת באמצעות סוללות צבאיות סטנדרטיות של מכשירי קשר. המקרר מסוגל להכיל עד ארבע מנות דם ולשמור עליהן בטמפרטורה יציבה של 4 מעלות גם כשהטמפרטורה החיצונית מגיעה ל-30 ואף 40 מעלות צלזיוס.
בשלב זה הצליחו השניים להוכיח את היתכנות האב-טיפוס בתנאי סביבה מאתגרים, הישג משמעותי לאור התקציב המצומצם שעמד לרשותם. "הצלחנו למתוח את רכיבי הקירור לקצה גבול היכולת שלהם ולהראות שזה אפשרי גם בתנאים מבצעיים," מציין אופק. כעת שגיא ואופק מבקשים לקחת את הפרויקט לשלב הבא ולשתף פעולה עם מגן דוד אדום, גופי ביטחון וגורמי הצלה נוספים. "זהו מוצר שצריך להיות על כל אופנוע של מד"א וכל רכב חילוץ של פיקוד העורף," הם מדגישים, ומזמינים גופים וגורמים רלוונטיים לסייע בקידום הפיתוח והפיילוט.
ד"ר אפי צמח מ-SCE: "מדובר בפרויקט מורכב טכנולוגית וכולל בתוכו דיסציפלינות ידע מדעיות שונות. תנאי השטח בו נדרש הקירור של מנות הדם ומגבלת המשקל הציבו אתגר טכנולוגי מורכב שהסטודנטים פתרו בפיתוח מרשים של מערכת אלגנטית וחכמה שנותנת מענה לכלל הצרכים"
במהלך פיתוח המקרר הנייד למנות דם בתנאי שטח, לקחו חלק מלא גם אליאור אליהו לגזיאל וישי חזיזה, סטודנטים מהמחלקה להנדסת מכונות ב-SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, בהובלת ד"ר ניר טרבלסי, ראש המחלקה.
"התמודדות עם האתגרים ההנדסיים, משימור טמפרטורת הדם בתנאי לחימה ועד בניית מערכת קלה וניידת שתעמוד בדרישות המבצעיות, הייתה מורכבת אך מספקת," הם מספרים. המקרר פועל באמצעות סוללות צבאיות, מה שמאפשר נשיאה חופשית של מנות דם גם במהלך תמרון ולחימה.
"עסקנו בתכנון והקמה של המוצר משלב הרעיון ועד דגם אב-טיפוס, מהגדרת הצרכים בשטח ועד יצירת מבנה קשיח, קל ומבודד שמחזיק מעמד בתמרון קרבי. כל שינוי שביצענו, מחומר הבידוד ועד מנגנון הנשיאה, נולד מצורך אמיתי של הלוחמים בשטח," הם מסבירים.
מעבר לצד המקצועי, הפרויקט נושא עבורם משמעות אישית עמוקה בעקבות אירועי השבעה באוקטובר, ובייחוד נפילתו של חברם היקר, רב-סרן אדיר עבודי ז"ל. "הרגשתי חובה לפתח פתרון שיסייע להציל חיים בשטח," מספר אליאור. ובנתיים הם ממשיכים בחזון ברור: להפוך את הרעיון למוצר מציל חיים שיגיע לכל לוחם ולכל צוות חילוץ בשטח.