החיבור שלי למוזיקה קיבל משמעות חדשה מלבד האמנות, אני מקווה שאני מצליח לספר את סיפור המציאות הישראלית
איתי בירמן, בן 39, מוזיקאי יוצר חזר למוזיקה בעקבות המלחמה וכעת מספר את סיפורו המרגש במסע מוזיקלי בו הוא שר את הסיפור הישראלי מחדש.
איך הכל התחיל?
"מאז שאני זוכר את עצמי המוזיקה הייתה חלק בלתי נפרד ממני כבר בגיל 9 כתבתי את השיר הראשון שלי ושרתי אותו על במה לצד ליאור פרחי, חוויה שהשאירה בי זיכרון מתוק ואהבת קהל , בגיל ההתבגרות התחלתי לכתוב הרבה שירי אמונה ונחשפתי לעולמות נרחבים יותר של המוזיקה, הייתי מנגן ושר עם חברים לילות שלמים, וכמובן בכל שמחה משפחתית. לאחר החתונה נשאבתי לתוך המציאות היום יומיות במרדף שלא נגמר, לא הצלחתי (אולי לא רציתי מספיק) למצוא את הזמן לעצמי ולצערי המוזיקה נשארה מאחור במשך שנים, אומנם היא נשארה ברקע, מלווה אותי בחיי היום-יום, אך ללא ביטוי משמעותי."
בצל האסון הלאומי החליט איתי להקים את מיזם שח"ק מיזם שגרם לו לשוב למוזיקה בה מצא מרפא ונחמה "הפחד והחרדה למשפחה, במקביל לאסון הלאומי הביאו אותי לקבל החלטות מידיות דבר ראשון הקמתי את מיזם "שח"ק" - יוזמה חברתית שמעניקה שירותי תיקונים חינם לנשות המילואים ולתושבי העוטף, ירדנו לדרום הארץ ונתנו סיוע למאות משפחות, בשבועות הראשונים נחשפתי למראות לא פשוטים, כתוצאה מכך הרגשתי צורך שקשה להסביר אותו במילים, להתחיל לכתוב ולשחרר את הכאב וליצור מוזיקה שתנסה לתת נחמה ותקווה, התחלתי בהוצאת סינגל ראשון לצד סיפורו האישי של רון כהן, בן דוד יקר ואהוב שלי ששרד בנס את מסיבת הנובה וכיום משרת בעזה, ומאז חזרתי ליצירה ולמוזיקה שהייתה רדומה אצלי במשך וב"ה פרצה בעוצמות שלא דמיינתי."
בשיריו החדשים מספר כאמור איתי את סיפור המציאות הישראלית "בשנה וחצי האחרונים הוצאתי 9 סינגלים מקוריים יחד עם המפיק אבשלום דריקס שמלווה אותי בכל המסע המוזיקלי שמספרים את הסיפורים שחוויתי ושמעתי כשהשירים הבולטים ביניהם הם "כמו הגלים" מחווה מוזיקלית לנשות הלוחמים וההתמודדויות שלהן והשיר "ברחמים רבים" שנכתב על התחושות וההבנה שאנו צריכים להתחבר יותר ולבקש מהקב"ה שיגאל אותנו מהצרות ומהגלות הקשה הזאת, באופן כללי אני מנסה לשקף את הכאב ותקווה, ללא פילטרים, ובפרט על כל מה שעובר עלינו בימים אלו. במהלך הדרך המוזיקלית שלי הופעתי ושיתפתי פעולה עם אמנים כמו עדי רן, (שבתור ילד להורים חוזרים בתשובה הוא הושמע אצלנו על בסיס קבוע) והחיבור שלי למוזיקה קיבל משמעות חדשה מלבד האמנות, אני מקווה שאני מצליח לספר את סיפור המציאות הישראלית אני מנסה בכל דרך לגעת בכמה שיותר לבבות, בעצם אפשר לומר שהמוזיקה היא הדרך שלי להתבטא ולשתף."
בסיכום דבריו מסביר איתי "אני משתדל מאוד שהשירים שאני כותב ייצאו מתוך הלב וישדרו את מה שאני מרגיש כי גם מתוך כאב ואובדן אפשר וחייב להגיע השינוי, האור שייצא דווקא מתוך החושך להתחבר מחדש לעצמנו ללא מלחמות פנימיות ופשוט להתאחד, כאיש אחד בלב אחד. בימים אלו אני ממשיך לכתוב ולהוציא שירים, אני מקבל המון כוח מהקהל שעוקב אחרי ומשתף אותי בתחושות שלו על השירים שלי."