"התפרקתי לחתיכות": המיילדת מסורוקה ששכלה את בנה בעזה ויילדה את אחייניתו של הנייה

בינואר השנה יצאה גלית גרינר-נחמיאס לחופשת מחלה, אחרי קריירה בת 20 שנה כמיילדת בבית החולים סורוקה בבאר שבע. גרינר-נחמיאס, ששנה וחצי קודם לכן שכלה את בנה איתי בקרב עם מחבלי חמאס במושב מבטחים, מצאה עצמה מיילדת את אחותו של מנהיג חמאס איסמאעיל הנייה. "אחר כך התפרקתי לחתיכות. זה היה הקש ששבר את גב הגמל בעניין של להמשיך לעבוד בסורוקה", היא מספרת לוואלה שבע.

"האוכלוסייה שמגיעה לסורוקה היא מאוד רחבה, ומגיעות לא פעם יולדות פלסטיניות שנשואות לבדואים מהאזור, אז לא היה חדש לי להיתקל באנשים שהם לא משלנו", היא משחזרת את אירועי אותו לילה, 6 במרץ 2024, חצי שנה אחרי הטבח. "הפעם היולדת הייתה ישראלית לכל דבר, גרה בתל שבע - רק ששם המשפחה שלה זה 'הנייה'. לא כתוב בכניסה לחדר מי שוכבת בפנים, ולהיכנס לחדר ולגלות את זה - כשהיא ואני לבד בחדר - זה היה שוק. יצאתי החוצה, לקח לי כמה דקות להתאפס על עצמי, והחלטתי שאני לא מוותרת, כי חדר הלידה זה הבית שלי, לא שלה. גם לכבודי, ובעיקר לכבודו של איתי - לא לתת לנורא מכל לנצח ולהחליט לי על החיים".

דיברתן?

"מעט מאוד. היא הייתה לבד, ללא משפחה, והיה לילה. יש לי שרשרת עם הפנים של איתי על הצוואר, אי אפשר לפספס, אז אני לא יודעת אם היא שמה לב לזה ולתגובות שלי. הייתה שם התייחסות רגילה כאל יולדת. ובינינו, היא לא עשתה לי שום דבר רע, ואני לא יודעת מה הדעות שלה, אבל באותו זמן הדוד שלה היה חי. הייתה לידה טובה, 4 שעות ונפרדנו לשלום. קיוויתי שתיוולד בת ולא בן, ובאמת נולדה בת. אחר כך התפרקתי לחתיכות, היה קשה לחזור לתפקד. זה היה הקש ששבר את גב הגמל בלהמשיך לעבוד בסורוקה, כי אף אחד לא יכול להבטיח לי שאני לא איתקל בזה שוב".

בימים אלה יצאה משפחתו של איתי ז"ל בקמפיין גיוס המונים על מנת להנציח את זכרו. "איתי היה חובב ספורט מוטורי: אופנועים, ג'יפים, טרקטורונים, רייזרים - והחלום שלו היה להתחרות ב-King of the Hummers, שזה מרוץ שקורה פעם בשנה בקליפורניה, משהו מטורף עם צוותים מכל העולם, ממש קרנבל שלם. לבעלי יש מוסך, אז איתי התחיל לפרק שם רכב במטרה להשמיש אותו לשטח - וזה היה החלום".

גלית ועודד, אביו של איתי, מבקשים לממן את רכב הבאגי של הנבחרת הישראלית שתשתתף במרוץ, לזכרו של בנם. "שנה שעברה עודד נסע עם הצוות הישראלי לקליפורניה כיועץ טכני, והשנה הוחלט שהקבוצה הישראלית תהיה תחת השם של איתי. אז יש פה גם הנצחה של איתי, להגשים לו את החלום שהוא לא הספיק להגשים, וגם לשים את דגל ישראל על קו הזינוק - במיוחד בימים אלה, שאנחנו לא חווים חיבה ואהבה מהעולם.המטרה היא לעשות כך לעוד שני מרוצים אחר כך, אז הפרויקט הזה מצריך הרבה כסף, כמיליון שקל. יש כבר רכב בלוס אנג'לס, ויש צוות, זה רק עניין של כסף".

ב-7 באוקטובר סמ"ר איתי נחמיאס היה בביתו שבמושב ישע, וכשהחלה המתקפה הוא עלה על מדים, לקח את נשקו והצטרף לחברי כיתת הכוננות של היישוב. יחד עם נלחמו בחירוף נפש במחבלים שחדרו למושב הסמוך, מבטחים, שם גם מצא את מותו. "איבדנו את איתי, אבל כמיילדת של האזור, אני עושה קורסי הכנה ללידה מכפר עזה ועד יתד, פריגן, שלומית - אז איבדתי הרבה אנשים שאני מכירה. יש שני ילדים שנרצחו שאני יילדתי. תמיר אדר, טל חיימי, אלה אנשים שאני עשיתי להם קורס. אז לקח לי זמן להסכים לשמוע את שאר השמות ולהבין כמה זה פגע בי בעוד מקומות. זה לא רק המשפחה שלי, זה אנשים שקרובים אליי".

לכן, אומרת גלית, היא מודעת לבעייתיות של בקשתה. "המרוץ הוא ב-7 בפברואר, אז בגלל זה היה לחץ. זה לא זמן מתאים להתחיל גיוס המונים, כשיש לך חטופים שחוזרים ומשפחות שבורות, אבל זה הזמן של המרוץ, וממש חשוב לנו לשים את זה על המפה. שני הבנים הגדולים שלי עדיין במילואים - במצטבר משפחת נחמיאס עשתה מעל 1500 ימי מילואים, וזה לא תם. אז קשה לי עם הפרויקט הזה, לא קל לבקש כסף מאנשים, במיוחד שהמטרה היא של פאן - לא עבור בית לחיילים בודדים, או נשמות אבודות שצריכות שיקום. וזה אולי בסוף סולם העדיפויות של האנשים, אבל לנו זה חשוב".

לתרומה לפרויקט מימון ההמונים של בני משפחת נחמיאס לחצו כאן