ארגון קטן, המגדיר את עצמו "ארגון זכויות נשים ברוח יהודית", יוצא בקמפיין חדש נגד אלימות מינית על רקע לאומני - קמפיין שמצית בנגב שיח סוער, רווי יצרים וטענות לגזענות. חברות ארגון "יהודית" החליטו להקים קרן שתפעל על מנת לוודא שבכל מקרה של עבירות מין של ערבים על יהודים ויהודיות, תיבדק האפשרות שהמניע למעשה לאומני. ימים ספורים לאחר תחילת הקמפיין, כבר גויסו אליו כמעט 100 אלף שקל.
"הארגון קם לפני למעלה משנתיים, לפני 7 באוקטובר", מספרת מוריה ליטווק, מנכ"לית ארגון "יהודית". "במידה מסוימת הקדמנו את זמננו, כי זמן קצר לאחר מכן קרה הטבח, שבו בכלל הציבור הבין שיש תופעה כזו - האויב פוגע באברי ההולדה כסמל להמשך קיומו של עם ישראל. כמו שהטרור לא התחיל ולא הסתיים ב-7 באוקטובר, כך גם התופעה הזו". ליטווק מתייחסת לעדויות הקשות על התעללויות מיניות בגברים ובנשים במהלך הטבח.
היא מספרת שמה שדחף אותה להקים את "יהודית" הוא מקרה שאירע בתחילת 2021, כאשר שלושה תושבי ביר הדאג' והפזורה - ג'מאל אל-טוחי בן ה-22 ושני קטינים - נעצרו בחשד שפרצו לבית באחד מיישובי הנגב, ותקפו מינית ילדה בת 10 שישנה במיטתה. אביה של הילדה התעורר מצרחותיה, והספיק רק לזהות דמויות שנמלטות מביתו. אחד הקטינים הודה בכתב האישום שהוגש נגדו בהסדר טיעון, ונידון לחמש שנות מאסר בגין פריצה למקום מגורים ובניסיון למעשה סדום ומעשה מגונה בקטינה שלא בהסכמתה החופשית.
"שמעתי ראיון ברדיו על העונש המאוד קטן שקיבל הפוגע, רק חמש שנים בכלא לפני ניכוי", היא מספרת, "זה טלטל אותי והתחבר לאירוע אישי שקרה לי בתקופת הקורונה. חיפשתי תא שירותים נקי, ונכנסתי לבניין כלל בירושלים. עמד שם בפתח מנקה ערבי, וזה היה לי מוזר, שאני איכנס בזמן שהוא פה, ותוך כדי שאמרתי את זה הוא ניסה לדחוף אותי פנימה, וביד השנייה ממש החזיק את המפתח. תוך שנייה הבנתי שאני בסכנה, דחפתי אותו וברחתי. הגשתי תלונה, התעמתי איתו בחקירה, המשטרה העבירה את התיק לפרקליטות - והיא סגרה את התיק. כאן הבנתי שיש בעיית עומק, שהרשויות מטאטאות מתחת לפני השטח, והחלטתי להקים את העמותה".
"אנחנו נכנסנו לתוך החלל הריק, שבו מחשש להישמע גזענים, ארגוני זכויות הנשים פשוט לא מטפלים בתופעה, והיא קיימת. כל מי שגרה בעיר מעורבת אומרת לי 'אנחנו לא יוצאות להליכות בערב בגלל הדבר הזה', 'אנחנו צריכות להדוף הטרדות מכל כיוון', והחלטנו לשים לתופעה הזו סוף - לצאת לקמפיין שנקרא 'מייסדים את קרן דינה'. השתמשנו בדינה בת יעקב כפרזנטורית שלנו, שהסיפור שלה מוכר - היא נחטפת ונאנסת בידי שכם בן חמור, אחיה שמעון ולוי יוצאים למלחמה על שכם, וצועקים צעקה שעד היום מהדהדת: 'הכזונה יעשה את אחותנו', ואנחנו מבקשות לקבל את התמיכה הציבורית".
ארגון "יהודית" פרסם בימים האחרונים דו"ח שמרכז "עבירות מין של ערבים ביהודיות - החל מפברואר 2023", ובו מפורטים החשוד, האירוע, וגוף התקשורת שדיווח על המקרה. אולם בכל אותם המקרים אין אינדיקציה ברורה למניע שמאחורי המעשה - אלא רק זהות החשוד והקרבנות. ליטווק מסבירה מדוע בעיניה מדובר בטרור מגדרי על רקע לאומני: "אם תשאל אותי, זה שלא פוגע בבני הכפר שלו, בסביבה הקרובה אליו, ובוחר לצאת ולפגוע בדווקא ביהודים, המניע הלאומני חייב להיחקר. יש מקרים מובהקים שהפוגע אומר 'זה בגלל שאת יהודיה', שהוא משתמש בטענות של 'אתם לקחתם לנו את האדמה, אנחנו ניקח לכם את הנשים'. שמענו מחבלי נוחבה שקיבלו הוראה לפגוע בנשים, האויב מדבר על זה באופן מודע. הוא לא מסתיר את הכוונות, אנחנו אלה שבוחרים לעצום את העיניים. יש כאן פוליטיקת זהויות שלא מאפשרת לדבר על הדברים, הרבה מאוד זעקות שלא נשמעות".
אחת מאותן זעקות היא של אלירז פיין, חברת ארגון "יהודית", מדריכת כלות ויועצת למיניות ונשיות, שבפוסט חשוף סיפרה על פגיעה מינית שחוותה לפני 16 שנה בבאר שבע.
"עד היום תקוע לי הריח של ג'ל שיער והבל פה קרוב מדי", כתבה, "תחילת כיתה י"ב, גן המעפילים בבאר שבע, ליד קופת חולים בשכונה ג'. בדרך מהתחנה המרכזית אל סבתא ברחוב הגאולים 22. הצל של העצים וגדרות המטפסים היו כמעט מחשיכים את הגן, גם כשהשמש באמצע השמיים. זה היה קיצור דרך הכי פשוט שיש, ולא הייתה שום סיבה לא ללכת שם. נכנסתי לעובי הגן, חשוך, רגע לפני מעבר לשעון חורף אז הפנסים עוד לא נדלקים. מאחוריי צעדים נחושים, גבר מתנשף, בטח ממהר לאנשהו. ואז דחיפה כואבת לימין, אל השיחים, אחיזות חזקות בידיים, משפטים בערבית. הלם. המוח צורח, הגוף שותק, הופך הפקר בידיים של מפלצת. היה לי נס שהפה שלי התחיל להגיב, והצלחתי לצרוח, והצלחתי לבעוט ולנשוך. הוא מתעצבן, קללות על היאהוד, חטפתי סטירה כואבת נורא. הראש שלי נחבט במדרגת בטון. אין לי מושג כמה זמן זה ארך, אבל צרחתי חזק כל כך שזה שרף. התחילו קולות מרחוק של אנשים, והוא קם, סוגר רוכסן, וריח הג'ל המסריח מתרחק בריצה". בתגובה לפוסט הגיבו עשרות נשים, וסיפרו על עבירות מין שלטענתן בוצעו בהן על ידי גברים ממוצא ערבי.
פיין מסבירה שחשפה את סיפורה הכואב כי "המטרה הפעם חשובה. עבירות מין על רקע לאומני לא התחילו ב-7 באוקטובר ולא יסתיימו שם לצערנו. טרור האונס הוא שם דבר אצל בני דודנו המפלצתיים, עבורם לטמא את בנות ישראל זו מטרה עליונה".
בשיחה עם וואלה שבע היא מסבירה שדווקא התקיפה שעברה היא זו שדרבנה אותה לצאת למאבק. "אני מרגישה שהחוויה שעברתי על הבשר לא החלישה אותי בסופו של דבר", היא אומרת. "במובן העמוק קיבלתי כוחות ואש פנימית לתקן, לעשות טוב ולשמור על עצמי ועל אחרים, ובעיקר לחיות מתוך גאווה יהודית. יש ריפוי בעולם, ויש צמיחה, ויש חיים יפים גם אחרי. ועם כל כמה שהאויב מנסה, יש שורש טהור שאי אפשר לקחת מאיתנו".
ליטווק אומרת כי במקרים כמו זה של פיין, "המשטרה לא חוקרת את המניע הלאומני, ולכן זה לא מוכר ככזה. יש סתימה מובנית בין המתרחש בשטח לבין התנהלות הרשויות, ואנחנו מנסות לפתוח את הסתימה הזו. הקמנו את הקרן כדי לתת לנפגעות את המעטפת וגם כדי לטפל בנושא מול הרשויות".