מסיבת המחזור הגדולה בישראל, בציון 70 שנה לתיכון הראשון בישראל, התקיים בסוף השבוע האחרון (חמישי) בתיכון מקיף א' בבאר שבע. באירוע רב משתתפים עם אינספור פעילויות ובעיקר מפגש רב דורי מרגש, אלפי בוגרים מכל השנים הגיעו לבית הספר להיפגש, להזיכר ולדבר על בית הספר שהוא חלק בלתי נפרד מעוצמתו של העיר.
מיכל בנבנישתי, מנהלת בית הספר שגם היא בעצמה בוגרת בית הספר שעברה את כל התחנות. מתלמידה, למורה, רכזת שכבה, מנהלת חטיבת ביניים ומנהלת בית הספר, מספרת על הייחודיות של בית הספר: "מקיף א' הוא סיפור של עיר, של מדינה ושל אנשים. מקיף א' הוא לא רק בית ספר, הוא בית שיצר אלפי בוגרים, וכולם יחד יוצרים את הפסיפס המפואר של החברה הישראלית. להיות מנהלת של מקיף א', התיכון המקיף הראשון בישראל - זו זכות עצומה וגם אחריות כבדה. זה לא עוד מוסד חינוכי, אלא מגדלור היסטורי אשר צמח משנת 1953 עד היום, יחד עם העיר באר שבע והמדינה כולה. אני קמה כל בוקר בתחושת שליחות שמטרותיה: לשמר את המורשת של ד"ר פועה מנצ'ל, המנהלת המייסדת, ומנהלי העבר ויחד עם זאת להצעיד את בית הספר ברוח הזמן והתקופה כלומר: לשמור על מסורות ולטעת חדשנות. כל עשייתי כמנהלת מכוונת לקדם את מגוון התלמידים המייצגים את החברה הבאר שבעית שהיא חברה פלורליסטית ולהעצים את ההון האנושי: הצוות החינוכי והמנהלה, המקיימים יום יום את העשייה חינוכית בכל אלה אני גאה להיות מנהלת בית ספר ולהיות באר שבעית".
את דוגמה ראשונה ומיוחדת בשל היותך בוגרת בית הספר ששבה ללמד בו ולמלא תפקידי מפתח אשר הובילו אותך לניהולו של בית החינוך המיוחד הזה. ספרי על הדרך אותה עברת מאז ועד היום?
"אכן אני בוגרת בית הספר, אך לא רק. נולדתי בעיר הזאת, התחנכתי בכל המסגרות שבה, מהגן ועד לסיום התואר השני באוניברסיטת בן גוריון. כאן במסדרונות בית הספר ובמגמת הכימיה ביליתי את ימי נעוריי. כאן ספגתי ערכים יהודיים, ציוניים, הומניים וחברותיים אשר הטמיעו בי מנהליי ומוריי. לכאן שבתי על מנת להחזיר לתלמידיי את אשר הנחילו לי מוריי שהיו ענקי הדור בעיניי כמו: המנהלות רבקה גורפינקל, סמדר ז"ק, ז"ל, גילה בלאיש והמורים: יוני סגל. בשנת 2008 שבתי אל ביתי, כור מחצבתי, מקיף א כמורה להוראת המקצועות היסטוריה ואזרחות וכמחנכת. מאז מילאתי את כל שדרת התפקידים בבית הספר כמו: רכזת שיכבה, מנהלת חטיבת הביניים. כל אלה כיוונו אותי לניהול. צמחתי מתוך המערכת מלמטה. לא הוצנחתי לניהול בית הספר. אני מאמינה שזו הדרך הנכונה במיוחד בבית ספר וותיק ובעל מסורות כמו בית ספרי. אני מכירה לעומק את כל שכבות הגיל, את אנשי הצוותים שברובם היו מוריי. כל אלה מאפשרים לי למלא את תפקידי מתוך הבנת ה די אין איי של המקום והכרות רבת שנים עם הצוותים החינוכיים."
מה גרם לבית הספר התיכון המקיף הראשון בישראל לשמור על ייחודו והצלחתו לאורך שבעים שנות קיומו ?
"הראשוניות היא אבן הראשה הראשונה. אנחנו התיכון המקיף הראשון שנוסד במדינה. עד אז התיכונים היו רק עיוניים ללא מגמות מקצועיות. התפיסה הייתה לתת מענה לכל תלמיד ותלמיד ע"פ יכולותיו וכישוריו. בהמשך נעשינו גם לתיכון הראשון בבאר שבע שבו הוקמה חטיבת ביניים ומאז שימשנו דוגמא לבתי הספר התיכוניים בעיר. האבן השנייה הוא החזון הבית ספרי חזון אותו יצקו המנהלים המייסדים, אשר עיצבו את חזונו האלמותי וממשיכי דרכם עד ימנו אלה, המוסיפים לטפח את החזון החינוכי, הערכי, הפדגוגי החברתי והקהילתי. החזון שלנו עוסק: במצוינות, מנהיגות וערכים יהודיים ציוניים ודמוקרטיים ברוח מגילת העצמאות האבן השלישית: קדנציות ארוכות של מנהלי בית בספר לדורותיהם מאז היווסדו ניהלו את ביה"ס 7 מנהלים. כל אחת ואחד מהם ניהל לאורך שנים רבות מה שאפשר: מסורת של קדנציות ארוכות יצרה רצף ניהולי, והיוותה עוגן משמעותי שאפשר תהליכים עמוקים וחשובים של גיבוש זהות חינוכית יציבה , ויצירת רצף פדגוגי."
עוד הוסיפה "האבן הרביעית : חדר המורים הוותיק בביה"ס מלמדים מורים רבים שהם כמוני בוגרי ביה"ס ובית הספר עבור רבים מהמורים מהווה את מקום עבודתם הראשוני מאז ראשית עיסוקם בחינוך והוא מכונה על ידם "הבית השני שלנו". מורים רבים הם בעלי וותק של שלושים שנות חינוך ויותר במקום זה האבן החמישית: מצוינות. בית ספרנו מוביל במצויינות מקצועות אומנותיים כמו :מוזיקה, תאטרון, תקשורת אומנות, לצד מגמות ריאליות. בית ספרנו מוביל בבגרויות איכותיות ברמה של 5 יח"ל . בהרבה פרמטרים אנו נמצאים מעל הממוצע הארצי. האבן השישית: שמירה על מסורות החינוך החברתי ערכי מהווה 50% מהחינוך הבית ספרי. תלמידים מנותבים לעשייה קהילתית לאורך כל שנת הלימודים והוא מהווה חלק מתוכנית העבודה השנתית כמו: אימוץ מועדון ובית האבות בשכונה, ביקור פצועים וחולים בבה"ח סורוקה, הכנת סלי מזון לנזקקים בחגים, מתנדבים באירגון עמ"ך ועוד".
עם השנים גדלו בבית הספר דורות של בוגרים ביניהם: שחקנים, עיתונאים, בכירים בצה"ל ובמגזר הפרטי. באירוע ה-70 שהתקיים כאמור בחמישי האחרון הגיעו אלפי בוגרים. במופע המרכזי השתתפו תלמידים, מורים ובוגרים, והוא כלל מחרוזות ממופעי ה"פופרה" מ 1973, סרטון מרגש על תחרויות הת"ס - מסורת בת עשרות שנים, והוזכרו בו 50 מבוגרי בית הספר שנפלו בעת שרותם למען המדינה. את המופע ביים אדי אלטמן, ואת האירוע הפיק דדי אלופר ועל השיווק בן יהודה, במהלך האירוע עברו תלמידי בית הספר בין הבוגרים וראיינו אותם. ראיונות אלו ישולבו בספר ה־70, שיספר את סיפורו המלא של מקיף א', סיפור של אנשים, ערכים וקהילה. הספר יצא בחודשים הקרובים והוא יהווה מקור היסטורי חשוב על בית הספר והעיר באר שבע.
בערב המרגש הוקרן סרטון ברכה של שר החינוך וכן ציינו בהערה את המכתב ששלח נשיא המדינה יצחק הרצוג בו ציין תודה והוקרה לבית הספר ופעילותו רבת השנים. בטקס לקחו חלק בכירים במשרד החינוך ובעיריית באר שבע.