גם כ-1,500 שנה לאחר שנחתם, התלמוד הירושלמי נשאר במידה רבה חידה בארון הספרים היהודי. "הירושלמי", שנערך בארץ ישראל בסוף המאה הרביעית-תחילת המאה החמישית לספירה, הגיע אלינו בגרסה שנראתה ללומדים, ביחס לבבלי, כמקוטעת. במשך מאות שנים הירושלמי היה מונח בקרן זווית, בעיקר בשל העובדה שהמרכז התלמודי היה הבבל, ומעמדו של הירושלמי נותר שולי יחסית בהשוואה לתלמוד הבבלי המוכר והמסועף, וזה שלימים יהפוך לספר היסוד של הלימוד והפסיקה. הדפוס לא היטיב עמו, וגם כאשר יצאו מהדורות מודפסות, הן לא הצליחו להתמודד עם הפערים והשיבושים שבנוסח.
כדי להבין את גודל הפער, די להשוות בין הירושלמי לבבלי: בעוד שהבבלי השתמר, אפשר לומר - כמעט בשלמותו - בכל סדרי המשנה, הירושלמי שרד בארבעה סדרים בלבד: זרעים, מועד, נשים ונזיקין - וגם בהם יש חוסרים ניכרים. אליהם מתווספת מסכת נידה, היחידה שנותרה מסדר טהרות. גם הסגנון והמבנה שונה. הבבלי שופע דיונים ארוכים ו"שקלא־וטריא", ואילו התלמוד הירושלמי מרוכז ותמציתי יותר ומתאפיין לא פעם במעברים מהירים בין סוגיות שאינן נפרשות לדיון ממושך.
מכתבי היד אל המרחב הדיגיטלי
תמונה זו השתנתה במאה השנה האחרונות כאשר חוקרים חשובים בהם רי"ן אפשטיין, ר"ש ליברמן, רא"ש רוזנטל וחוקרים נוספים, עסקו בהיבטים שונים של נוסח ופירוש הירושלמי ובכך עוררו את העניין המחקרי סביבו מחדש . מחקריהם העמידו יסודות חדשים להבנת הנוסח, למינוח הייחודי ולריאליה התרבותית המשתקפת בין השורות. אך עדיין, לרוב הלומדים הירושלמי נתפש רחוק, לא נגיש ואף מסובך.
כאן נכנס לתמונה הפרויקט של הרב ד"ר ירון זילברשטיין, מרצה בכיר בחוג לתושב"ע במכללה האקדמית חמדת שבשדות נגב, ודוקטורנט למדעי הרוח הדיגיטליים באונ' בר-אילן. המיזם שהקים בשלוש השנים האחרונות והושק לאחרונה: המהדורה המדעית־דיגיטלית של התלמוד הירושלמי - מבקש להפיח רוח בסט הספרים שנדחק לשוליים ולהפוך אותו ליצירה נגישה, בהירה ובעלת עומק למדני.
"הרעיון נולד לראשונה בישיבת ההסדר 'בית אורות'", הוא מספר, "כשלמדתי במהדורות מדעיות למדרשים כמו ויקרא רבא וספרי דברים, וחשבתי שגם התלמוד הירושלמי ראוי למהדורה מדעית ומאירת עיניים. הקדשתי שנים ארוכות לאיסוף שיטתי של מובאות מספרות הראשונים ואזכורים של ספרות המחקר לכל מסכת, איסוף זה הוא הבסיס למדור הפירוש שבמהדורה".
לפרויקט המהדורה המדעית דיגיטלית ארבע מטרות מרכזיות: הצגת נוסח מדויק ככל האפשר לטקסט הירושלמי; איסוף מקבילות לירושלמי מספרות חז"ל ומובאות מהגאונים והראשונים; פירוש עשיר שמבוסס על כתבי ראשונים, אחרונים ומחקר מודרני; ומהדורה דיגיטלית נגישה, מתעדכנת ודינמית שכוללת מגוון פיצ'רים. השילוב שבין מדע לטכנולוגיה במיזם של הרב זילברשטיין מציע ביקורת נוסח קפדנית, תיקונים על פי כתבי יד וקטעי גניזה, פירושים על בסיס הריאליה התלמודית ושימוש בכל ממצאי המחקר מודרני. כמו כן הוא מאפשר נגישות דיגיטלית חינמית בכל מקום ובכל זמן, עם שליטה מלאה ללומד ועם אפשרויות להתאמה אישית מבין מבחר של תצוגות.
כך, למשל, אפשר לבחור אם לצפות בנוסח המקורי של כתב יד "ליידן" או בנוסח המתוקן; לעיין במקבילות לספרות חז"ל או להסתיר אותן; לראות תצוגה של "דף" או תצוגה של "סוגיה" , ועוד. הפלטפורמה מאפשרת להדגיש בצבעים שונים פסוקים מהמקרא, דברי תנאים ודברי אמוראים - כלי שמקל מאוד על הלומד להבין היכן מתחיל כל רכיב בטקסט. בנוסף, במהדורה הוטמעו קישוריות למאגרים ואתרים מדעיים שבשלב זה כוללים מפות מקראיות, ובהמשך צפויים להתווסף קישוריות בנושא צמחים, בעלי חיים ועוד. "בעידן הדיגיטלי השמיים הם הגבול", אומר זילברשטיין, שכבר עובד על שילוב כלי AI לניתוח טקסט, שיוכל להציע פרשנויות, לזהות הקשרים בין מקורות, וינגיש מידע ללומדים באופן שלא היה אפשרי בעבר.
מסורת ישנה, פנים חדשות
המהדורה המדעית־דיגיטלית מציעה לא רק נוחות טכנולוגית אלא גם עומק פרשני. המהדורה כוללת לא רק את פירושי הראשונים והאחרונים, אלא גם מחקרים מודרניים מתחומים משיקים כמו ארכיאולוגיה, בוטניקה והיסטוריה. כך למשל, כאשר בירושלמי נזכר שער ניקנור, המדור אינו מסתפק בפרשנויות שהוצעו לשם זה בספרות הראשונים ובספרות המחקר, אלא מביא גם קישור לגלוסקמא שבה הוזכר ניקנור שהתגלתה בירושלים לפני כמאה שנים ועליה כתוב "ניקנור", ואת ספרות המחקר העוסקת בממצא זה. "כל שינוי או תזוזה בנוסח הירושלמי מסומן ומנומק", מדגיש זילברשטיין. "אין קביעות על סמך ניחושים או כאלה שאינן מנומקות. לכל פירוש סימוכין בספרות המחקר הרלוונטית".
המהדורה כוללת בשלב זה את מסכתות ראש השנה, סוכה וביצה (מסדר מועד), ואת פרק א' ממסכת ביכורים (מסדר זרעים). בקרוב יצטרפו שלושה פרקים ראשונים של מסכת יומא בסמוך ליום הכיפורים הקרוב. לקראת חגי תשרי, כאשר אנו עוסקים במסכתות ראש השנה, יומא וסוכה, המהדורה החדשה איננה רק כלי לימוד - אלא הזדמנות לראות זאת כגשר בין מסורת עתיקה לעולם דיגיטלי.
הרב זילברשטיין מסכם: "התלמוד הירושלמי, לצד הבבלי, כולל את יצירתם של תנאים ואמוראים בתקופה היסטורית מאתגרת ורבת תהפוכות לעם היהודי, בארץ ישראל ובבבל. הבנה מקיפה של ספרות חז"ל מחייבת לימוד של שני התלמודים. בהקשר זה, המהדורה המדעית־דיגיטלית מהווה תחייה תרבותית שמסייעת לחשוף את עולמו המיוחד ונותנת לו יותר מקום של כבוד בארון הספרים היהודי".