דוח נציבות תלונות הציבור חושף כי כ־700 פניות ותלונות התקבלו בעקבות מבצע "עם כלביא", בין ארבעת הערים מהן הגיעו מרבית התלונות (בת ים, בני ברק, פתח תקווה) נמצאת גם באר שבע. כזכור באר שבע ספגה במבצע "עם כלביא" מספר פגיעות ישירות בניהן בבנייני מגורים, כאשר באחד המקרים נרצחו כתוצאה מפגיעת טיל ארבעה תושבים, וכן נפגע באופן משמעותי בית החולים המרכזי בדרום סורוקה שעד כה נאלץ להתמודד עם מאבקים מול המדינה לקבלת תקציבים לשיקום בית החולים שמשרת את כל אזור הנגב.
בין הנושאים עליהן התקבלו תלונות רבות: תקינות מקלטים ומרחבים מוגנים, פיצוי על הנזקים שנגרמו מהמלחמה, שירות לציבור - אופן הטיפול בפניות, הטיפול בפינוי ובמפונים וכן קושי בקבלת פיצויים על נזקים.
בצל ריבוי התלונות שהוגשו בחלקים שונים בארץ, כבר במהלך ימי המבצע מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, ומנהלת נציבות תלונות הציבור, עו"ד כרמית פנטון, הגיעו לשטח לבחון מקרוב את הפערים שעלו בתלונות. במסגרת הסיורים הגיעו גם לזירות הנפילות בבאר שבע.
באר שבע: סיוע לתושבים שזכויותיהם נפגעו
שתי דוגמאות שעלו מהתלונות שהתקבלו בבאר שבע במהלך המבצע ממחישות את הקשיים שאליהם נקלעו תושבי העיר. במקרה אחד פנתה תושבת באר שבע שביתה נפגע מטיל והיא פונתה למלון בעיר אחרת. היא ביקשה לממש את זכאותה לנסיעה חינם בתחבורה הציבורית, אך נתקלה בסירוב.
במקרה אחר פנתה תושבת שדרות שמועסקת בבאר שבע, שהתבקשה על ידי המעסיק שלא להגיע למקום העבודה ולכן הוצאה לחופשה ללא תשלום. התושבת נרשמה בשירות העסוקה ומילאה תביעה לדמי אבטלה, אך על אף שנרשמה בלשכת התעסוקה ומילאה את הטפסים הנדרשים, לא קיבלה כל מענה במשך מספר שבועות. בירור הנציבות העלה כי בקשתה כלל לא התקבלה בביטוח הלאומי, ויום לאחר פנייתה של התושבת לנציבות הוסדר הטיפול, והיא קיבלה את דמי האבטלה המגיעים לה.
"היעדר גורם מתכלל ברמה הממשלתית"
מאות מהתלונות שהתקבלו ברחבי הארץ ובהן גם מבאר שבע נגעו ישירות לזכויות בסיסיות של תושבים שבתיהם או רכושם נפגעו מירי טילים. בעיה שעלתה שוב ושוב מהשטח היא חוסר סדר והיעדר גורם מתכלל ברמה הממשלתית שינהל את החזית האזרחית בזמן חירום.
כך, למשל, ראשי הרשויות המקומיות סיפרו כי נדרשו ליצור קשר ישיר עם בתי מלון ולסייע לתושבים, כאשר מס רכוש אמור לשפות אותם רק בדיעבד. התוצאה הייתה פערים של מאות אחוזים, לעיתים עד פי שלושה בין התעריפים שסוכמו מול מלונות ברשויות השונות. מעבר לכך, לא נקבעו קריטריונים וכללים מי זכאי לפינוי, מה המרחק הסביר מביתו. לכך התווספה בעיית אי־הבהירות לגבי מועד סיום השהות במלון. משפחות רבות לא ידעו מתי יידרשו לעזוב, מה שמנע מהן להתארגן בזמן למציאת דיור חלופי ורק העצים את תחושת חוסר היציבות ואי הביטחון.
הנתונים בדוח מראים כי מתוך 303 תלונות שנפתחו ברחבי הארץ, בכ־52% הסתיימו בתיקון הליקויים. אך לצד המענה הפרטני, הדוח מציב דרישה להנהגה להסדיר את ניהול ההיבטים האזרחיים בזמן חירום. זוהי גם המסקנה העולה מדוח נוסף שפרסם מבקר המדינה בשבוע שעבר על ניהול החזית האזרחית במלחמת "חרבות ברזל". בשני הדוחות חוזרת אותה ביקורת מרכזית: היעדר גורם מתכלל שירכז את המענה האזרחי וימנע מהאזרחים ליפול בין הכיסאות בשעת חירום.
"לצד חשיבותו הביטחונית של מבצע "עם כלביא" - מדינת ישראל נדרשה להתמודד עם קשיי האזרחים: הן של תושבים שניזוקו ישירות מירי הטילים ופונו למלונות, והן של הציבור הרחב, שהתמודד עם אתגרים שונים במהלך מבצע עם כלביא. כאשר הממשלה מודעת למבצע ההולך ונרקם, ראוי היה להתכונן מראש גם להיבטים האזרחיים במבצע, כדי להקל ככל האפשר על האזרחים. הפער המשמעותי שעלה מהסיורים שהתקיימו ומהטיפול בתלונות שהתקבלו בנציבות תלונות הציבור הוא היעדר גורם מתכלל שינהל את כלל פעולותיהם של רשויות המדינה בנוגע לטיפול באזרחים שנפגעו עקב מצב החירום." כך סיכם מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן. "את הדוח אנחנו מפרסמים לאחר פרסום הדוח על כשלי הממשלה בניהול ההיבטים האזרחיים במלחמת "חרבות ברזל". על ראש הממשלה והשרים לפעול להסדרת הטיפול באזרחי מדינת ישראל בעת חירום".