תושבי הדרום נידונו ל-15-17 שנות מאסר בגין ניסיון לרצוח את קרובת משפחתם‎ בת ה-17

שלושה קרובי משפחה מהדרום נידונו ל-15 עד 17 שנות מאסר בגין חטיפת קרובת משפחתם וניסיון לרצוח אותה. עוד שני קרובי משפחה נידונו ל-46 עד 52 חודשי מאסר, וכולם אף חויבו בתשלום פיצוי כספי.

גזר הדין מציין כי אורח חייה של המתלוננת, בת 17, "נערה מחברה מסורתית, לא נשא חן בעיני בני משפחתה, שכן היא נהגה לשוחח עם בנים, השתמשה באינסטגרם, 'מרדה' ולא התנהגה כמצופה ממנה על ידי המשפחה - וחוותה אלימות ואיומים מצד בני משפחתה". על פי כתב האישום שהוגש על ידי פרקליטות מחוז דרום, המתלוננת עזבה את בית הוריה ועברה לגור עם חברתה בבאר שבע, בניגוד לעמדת משפחתה.

בתגובה למעבר לבאר שבע חטפו אותה הנאשמים, ששניים מהם הם אחיה, לקחו ממנה את הטלפון הנייד והסיעו אותה לשמורת פורה. כאשר הגיעו לשמורה עזבו שני בני דודיה את המקום. אחיה הוציאו אותה מהרכב, דרכו על פניה, ואחד מהם דקר אותה מספר פעמים בצווארה. לאחר מכן האח השני נשאר כדי לוודא שהיא מתה, והיא עצמה את עיניה והעמידה פני מתה. לאחר שהנאשמים עזבו, היא זחלה בשארית כוחותיה לעבר הכניסה לשמורה, שם פגשה עובר אורח שהזעיק את כוחות ההצלה. היא פונתה לבית החולים סורוקה, וקיבלה טיפול שהציל את חייה.

שופטי בית המשפט המחוזי באר שבע גילת שלו, איתי ברסלר-גונן ופאני גילת כהן הרשיעו את שני אחיה ובן דוד שהיה נוכח בזמן הדקירה בעבירות של ניסיון רצח, חטיפה לשם רצח או סחיטה וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות. שני הנאשמים הנוספים הורשעו בעבירת חטיפה, ולשניים מהנאשמים יוחסה גם עבירה של הסתייעות ברכב לצורכי פשע.

במסגרת הטיעונים לעונש טענה עו"ד אירה ויימן-קוריקון מפרקליטות מחוז דרום כי מדובר בפגיעה קשה בערכים המוגנים, נוכח הנסיבות החריגות של חטיפת קטינה בת משפחה, תוך אלימות קשה, השפלה והתעללות, וניסיון רצח שנכשל אך ורק בזכות מזל ותושייתה של המתלוננת. עוד הדגישה כי מדובר בתופעה פסולה של פגיעה בנשים על ידי בני משפחתן מתוך תפיסה אלימה וקיצונית של סדר חברתי ומשפחתי נוקשה שאינו סובל התנהלות הנתפסת "לא ראויה", כאשר האלימות שנקטו כלל הנאשמים לא הייתה כלי להשגת מטרה אלא המטרה עצמה.

בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות וקבע כי מעבר לחומרת המעשים, יש לייחס חומרה יתרה למניע - רצון להעניש את המתלוננת על כך שעזבה את הבית וניהלה אורח חיים שאינו מקובל בעיני משפחתה. עוד נקבע כי אין כל ערך של "כיבוד המשפחה" במעשים אלה, אלא ביטוי לחוסר כבוד מוחלט לחיי אדם, לשלילת אישיותה ואוטונומיותה של המתלוננת, ולפריקת כל רסן. עוד צוין כי נקבע בפסיקה שלעבירות אלימות המבוצעות כלפי נשים, שבבסיסן עומדים דפוסים ותפיסות מעוותות של השפלה, דיכוי והכנעה על רקע מגדרי, נודעת חומרה יתרה - ויש להוקיען, לשרשן ולמגרן.

על אחיה של המתלוננת שדקר אותה נגזרו 17 שנות מאסר, מאסר על תנאי ופיצוי בגובה 50,000 שקל. על האח השני, שעודד ווידא שהיא כבר "אינה בין החיים" נגזרו 16 שנות מאסר, מאסר על תנאי ופיצוי בגובה 50,000 שקל. על בן הדוד שהיה נוכח בדקירה נגזרו 15 שנות מאסר, מאסר על תנאי ופיצוי בגובה 50,000 שקל, ועל שני בני הדודים הנוספים - שסייעו בחטיפת המתלוננת והבאתה לשמורת פורה - נגזרו 46 ו-52 חודשי מאסר, מאסר על תנאי ופיצוי בגובה 15,000 שקל.