צ'אט GPT הפך כבר מזמן להיות שותף בקבלת ההחלטות של ישראלים רבים, אולם עולם הבינה המלאכותית, כך נראה, עוד נמצא בארץ בתחילת דרכו. באוניברסיטת בן גוריון בנגב החליטו לפעול כדי לצמצם את הפער של ישראל מהעולם, והקימו את The Institute, המכון לבינה מלאכותית, בו מכשירים את דור העתיד של מפתחי ה-AI ומסייעים למנהלים להכיר את הכלים שהיא מאפשרת.
"המכון הוקם קודם כל מרציונל לאומי - לצמצם את הפער שהיה בין ישראל לעולם בתחום הבינה המלאכותית", מספר מיקי גינסברג, מנהל המכון. "בניגוד לסייבר, שישראל מובילה בו, קיים פער - הן ברמת המשק והן ברמת ההשקעה של המדינה - בתחומי ה-AI. הפער הזה הולך ומצטמצם, בין היתר הודות ליוזמות כמו שלנו, ואני חושב שגם המדינה מבינה שהיא צריכה לעלות על העגלה הזו - כי זה להיות או לחדול".
במכון, הוא מסביר, פועלים על מנת "לייצר הבנה מעמיקה יותר של כלי הבינה המלאכותית והשימושים שלה גם לעסקים, לרשויות, לעסקים, וגם לאקדמיה עצמה. הבינה המלאכותית מקצרת זמנים, ומגדילה את הפריון והיעילות שלנו, כפרטים וכארגונים - ופה יש לישראל פער שצריך לסגור".
גינסברג מספר שבמכון פועלים יותר ממאה חוקרי סייבר ו-AI, שמייצאים את הידע לחברות וארגונים. "החלטנו לקחת ידע שהצטבר אצלנו בתחום, ולייצר חיבור גם לתעשייה וגם לאקו סיסטם שנמצא בדרום. חלק מזה זה הכשרות למפתחי AI, ואנחנו עושים גם הכשרות למנהלים בכירים כדי לפתוח להם את הראש. יש לנו תוכניות מותאמות אישית למגזרים מסוימים - למשל תוכנית להסמכת רשויות מקומיות, איפה שיש הצטברות של נתונים, בין אם על התושב ובין אם על העירייה עצמה. הערך שהעירייה יכולה להפיק הוא אדיר - גם בהתייעלות, וגם להפיק עוד תובנות מהדאטה שמצטברת אצלם".
הרשויות הראשונות שנבחרו לתוכנית הן רשויות מהדרום - אג'נדה ברורה ומובהקת, אותה מציג גינסברג. "עמדנו על זה שאת הפעילות המעשית שלנו נתחיל באזור הדרום, כי אנחנו חושבים שהאקו סיסטם של הנגב - גם המחקר והפיתוח של האוניברסיטה, גם הצבא שעובר לכאן ומעוניין לשלב כמה שיותר AI בכלים שהוא מפתח, וגם ההזדמנויות הכלכליות והתעסוקתיות שנפתחות בעקבות מעבר צה"ל - מהווה הזדמנות לייצר מעבר חיים שלם בתחום, ולמצב את באר שבע והדרום כמקום שממנו יוצאות תובנות של AI. במרכז השׂבע יש הרבה סטארטאפים וחברות שמתמחות בתחום, אבל דווקא כאן נוצרה הזדמנות של חיבור של אקדמיה, תעשייה, צבא ורשויות מקומיות".
במכון של אוניברסיטת בן גוריון מכוונים לתחום נוסף - הבריאות. "הקמנו חטיבה בתחום הבריאות, שכוללת מחקר ושותפויות בינלאומיות, ואנחנו עתידים להשיק פה קורס למנהלים בעולמות הבריאות. יש ערך אדיר ללמידת מכונה על דאטה רפואית, כי כאמור הבינה המלאכותית היא במיטבה כשהיא יושבת על מסד נתונים גדול. ובמערכות בריאות יש נתונים עצומים שיכולים ממש להציל חיים. אנחנו מביאים מארה"ב חוקרים מובילים לעבוד עם החוקרים שלנו פה בדרום על טכנולוגיות ממש משנות חיים".
בריאות, צבא, גם מקומות עבודה שיוחלפו על ידי ה-AI - אין בזה משהו מפחיד?
"החששות האלה הם לא בהכרח מוצדקים. זה נכון שהבינה המלאכותית מעלה את הפריון ומייעלת תהליכים, אבל היא לא מייתרת תפקידים, היא פשוט משנה את האופי שלהם. אם בשביל לצלם סרטון פרסומת צריך צוות שלם, של צלמים, ומאפרים, ומפיקה - היום אפשר להפיק סרטון מעולה בחצי יום. זה לא אומר שלא צריך את האנשים האלה, אלא רק שהאופי התעסוקתי שלהם משתנה. כמה שהכלים יהיו מתוחכמים, בסוף יעמוד אדם בשר ודם שיבדוק שהתוצרים שה-AI מייצר הם נכונים ואתיים".
ואתה בטוח שזה יישאר כך לנצח?
"הקצב של ההתפתחות הוא אקספוננציאלי, אנחנו רואים אצלנו: תיאוריות ודברים שרלוונטים להיום יכולים להיגרס ולהיזרק לפח, כי מחר מחליפים אותם תיאוריות וכלים מתקדמים יותר. אז אני חושב שהמפגש שלה בינה אנושית ומלאכותית זה התוצר שיוצר את הסינרגיה. ההון האנושי, ובטח אנחנו רואים את זה במחקר, הוא קריטי לפיתוח הכלים של מחר בבוקר".