הפרויקט שהתחיל לפני עשור על ידי אישה אחת מבאר שבע - ציפורה חלפון, ממשיך מדי שנה ומעניק השראה ויוזמה לרבים אחרים. במהלך חודש אב - החודש שבו חרב בית המקדש בשל שנאת חינם, נולד לו פרויקט הפוך, מרגש ומלא אור: אהבת חינם של ממש.
מדי יום לאורך השבוע החולף, פוקדת ציפורה חלפון את בתי העלמין והחלה במלאכת חידוש הקברים, היא מנקה מצבות, משחזרת שמות, מחדשת כיתובים שדהו, ומחזירה את הכבוד ואת הזיכרון לאלו שאין מי שיזכור.
"כשאני רואה מצבה שהשם עליה נמחק, הלב שלי נחמץ. אף אדם לא היה רוצה שיישכחו את שמו, את קיומו," היא אומרת. "זו המשימה שלי, להזכיר לכל אחד ואחת שהיה כאן, שהיה לו שם, שהיה לו סיפור."
הפרויקט כאמור התחיל לפני עשור, ביוזמה פרטית של ציפורה, שהשנה בחרה לקיים אותו דווקא בתוך תשעת הימים, ימי בין המיצרים רגע לפני ט' באב, מתוך אמונה שדווקא בימים הקשים ביותר, אפשר להפוך חורבן לתקווה, שנאה לאהבה, שכחה לזיכרון.
"אני עושה את זה לבד, עם כפפות, מים, ולב מלא. אין לי תקציב ואין לי תמיכה, רק רצון לעשות משהו טוב, מתוך אהבת חינם."
דווקא במקום זה ברגעים של שקט מוחלט היא אומרת "זהו קול שקורא לכולנו לעצור רגע, להתכנס, להיזכר ולפעול. לא חייבים לשנות את העולם - מספיק לעשות משהו אחד, לנקות מצבה אחת, להאיר שם שנשכח ולזכור אותם."