נשיא אוניברסיטת בן גוריון פרופ' דניאל חיימוביץ הסביר היום (שני) מדוע לא הצטרף לקריאת חמישה נשיאי אוניברסיטאות לראש הממשלה בנימין נתניהו לפתור את בעיית הרעב ברצועת עזה. לטענתו, פנייתם של מקביליו התמקדה "כמעט לחלוטין במשבר ההומניטרי, תוך התעלמות מהסוגיה המרכזית של החזרת החטופים ומניעת נפילת חיילים נוספים".
במכתב פנימי ששלח לחברי הסגל כתב הנשיא כי "למרות הכבוד הרב שאני רוחש למי שבחרו לחתום ולהביע דאגה הומניטרית, חוויות שעברתי לאחרונה הובילו אותי למסקנה שנדרשת גישה שונה - כזו המתייחסת למורכבות ולקשרים ההדדיים בין המשברים השונים עמם אנו מתמודדים".
חיימוביץ שטח במכתבו כיצד סייר בצפון אמריקה עם שורדת השבי נילי מרגלית. "מתוך סיפורה של נילי התבהרה לי אמת מכאיבה: כל יום נוסף של לחימה מצמצם את הסיכויים להחזיר את החטופים הנותרים הביתה. עם כל יום שחולף, גדל החשש שמי שיודעים היכן מונחת גופתו של אביה ייהרגו, שחטוף נוסף ימות או שחייל נוסף ייפול בקרב".
"כאן מתבהרת הסיבה לבחירתי בדרך שונה מזו של עמיתיי הנכבדים", המשיך. "לדעתי, המכתב - שהתמקד כמעט לחלוטין במשבר ההומניטרי, תוך התעלמות מהסוגיה המרכזית של החזרת החטופים ומניעת נפילת חיילים נוספים - מתייחס רק לחלק מהחובה המוסרית המוטלת עלינו. התגובה המוסרית המלאה מחייבת הכרה שסיום המלחמה הוא הדרך לפתרון כל המשברים הקשורים - החזרת החטופים, הקלת הסבל ההומניטרי והחזרת סטודנטינו מהשירות הממושך לספסלי הלימוד"
הנשיא הוסיף כי דבריו אינם קלים לכתיבה. "אני מבין שכנשיא, עמדתי עלולה להתנגש עם השקפות העולם של חלקכם. יש שיראו בכך חריגה מתפקידי כמנהיג אקדמי, אך שתיקה כאשר הסטודנטים והקהילה שלנו נפגעים תהיה הפקרת אחריות".
ראשי אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית, הפתוחה, מכון ויצמן והטכניון פנו הבוקר במכתב לנתניהו ובו קראו לפתור את "בעיית הרעב הנורא השורר בעזה, והפוגע אנושות בבלתי מעורבים, ובכללם ילדים ותינוקות". הם ביקשו להגביר את מאמצי הצבא לפתור את המשבר ההומניטרי ולמנוע פגיעה בבלתי מעורבים, "ללא קשר לאחריות הכבדה של חמאס וגורמים אחרים".