בניגוד למה שניתן היה לחשוב, דבריה של ראשת מועצת ירוחם בשבוע שעבר לא הפילו את שכניה הבדואים מהכיסא. "אני והבדואים לא יכולים לחיות באותה עיר", אמרה עו"ד נילי אהרון בוועידת השלטון המקומי. "היא גזענית, היא לא רוצה בדואים בכלל באזור הזה", אומרים בזעם בכפר רחמה, הממוקם בחלקה הצפוני של ירוחם.
בפאנל שכותרתו "איך בונים יחד חברה ישראלית חזקה ומלוכדת" אמרה אהרון לראשי מועצות בדואיות שישבו עמה כי "אנחנו הפוליטיקאים בדרך כלל נוהגים לחרטט, אבל אומר את האמת. השכנות הטובה חשובה, אבל אני ואתם לא יכולים לחיות ביחד באותה עיר. כמו שאני לא אגור בכסייפה או בערערה, ככה גם אני לא חושבת שאתם צריכים לגור בירוחם. אתמול הייתה לנו ישיבה עם רשות הבדואים כדי למצוא פתרון לשכנות טובה בדרך הטובה לירוחם ולרחמה - כשאומרים את האמת בצורה ישירה מגיעים להבנה שיש פתרון. ישבתי עם אנשים משכילים ואמרתי להם - השינוי יתחיל בנשים, תתנו להם ללמוד, לעשות רישיון נהיגה. בדרום בנות 14-12 הן נשים שניות, שלישיות ורביעיות של איזה דוד בן 60. ככה זה ואין אכיפה על פוליגמיה".
"אם אני רוצה לקנות בית בירוחם, אני צריכה לשלם חצי מיליון שקל על מגרש", המשיכה ראשת המועצה, "תביעת הבעלות שלנו על המדינה היא מראשית ימי האנושות, אבל אני לא מקבלת קרקע בחינם ולא אף אחד אחר. הסוגייה הבדואית בנגב צריכה לשנות פאזה. אין דבר כזה תביעת בעלות על הקרקע. לא ייתכן שאנחנו נגור במגדלים, והבדואים ימשיכו לגור על דונם למשפחה. המדינה נורא קטנה, אי אפשר להשתלט על קרקעות".
"עוד כמה שנים היא הולכת, ויבוא מישהו אחר"
"נילי אהרון עושה רק בעיות", אומר לוואלה שבע שייח עוודה זנון, ראש הכפר. לדבריו, תושבי כפרו מגיעים לירוחם לקבל שירותים כמו בנק, דואר וקופת חולים, אולם בית הספר אליו משוייכים הילדים הוא של המועצה האזורית נווה מדבר. "היא לא רוצה בדואים בכלל, כל הבדואים בנגב, גם ברחמה ובאזור הזה, אבל גם בכל מקום אחר. אפילו ראש עיריית דימונה אמר לה באחת הישיבות שלהם שהבדואים היו לפניה פה".
ב-2012 החלה המדינה לפעול להסדרת הכפר, הליך שנעצר וחודש לאורך השנים שוב ושוב. ב-2021 אישרה הממשלה להפוך את הכפר ליישוב חקלאי, ובמקום נסלל כביש. כשהוקפאה ההסדרה ב-2024, נטען כי להתנגדותה של אהרון היה לכך קשר ישיר. "אנחנו ממשיכים עם התכנון, לא מתייחסים אליה בכלל", ממשיך שייח זנון. "יש כביש, ואנחנו רוצים לעשות צומת, יש כבר חשמל, יש הכל. לפני שבועיים בא פיקוד העורף להביא לנו 30 מקלטים, והיא התנגדה ועשתה בעיות". השייח מבהיר כי רחמה לא מיועד לקלוט תושבים שאינם בני השבט - בדואים ויהודים כאחד - ומחזק במידת מה את דבריה של אהרון על הרצון במגורים נפרדים, באומרו כי "אנחנו מנטליות אחרת".
זנון מבהיר כי הבעיה היא אישית עם ראשת המועצה. "איתה אנחנו לא מסתדרים, אבל עם השכנים (תושבי ירוחם, ע"א) אנחנו מסתדרים טוב. גם הם לא מסתדרים איתה. הם עובדים איתנו, אנחנו עובדים גם עם הרשות, אבל איתה אנחנו לא מסתדרים כי היא גזענית יותר מדי. ראשי המועצות הקודמים לא היו כמוה כי התושבים הכריחו אותם להיות איתנו בטוב. אין לי נגדה שום דבר, זו היא שיש לה נגד הבדואים משהו. לנו אין נגדה שום דבר".
"יש שינוי אצלנו", מתייחס השייח לדבריה של עו"ד אהרון על החברה הבדואית. "בנות הולכות לשירות לאומי, רוב הנשים נוהגות. היא מדברת שטויות. אבל הדברים האלה לא חדשים לנו, מאז שהיא ישבה על הכיסא היא עושה לנו בעיות. אבל עוד כמה שנים היא הולכת, ויבוא מישהו אחר".