ת', בת 23 מנתיבות, לא נחטפה ממסיבת הנובה או מאחד מבסיסי צה"ל בדרום. היא לא נרצחה, ואפילו לא נפצעה פיזית מאש המחבלים, אולם כעת הכיר בה המוסד לביטוח לאומי כקרבן של מתקפת 7 באוקטובר. בעקבות ששרשרת האירועים מעוררת האימה שעברה באותה שבת, נקבעה לה דרגת נכות משמעותית של 40%, והיא מקבלת מדי חודש כ-12 אלף שקל.
בערב שבת יצאה הצעירה עם בן זוגה למועדון בבאר שבע, ולפנות בוקר השניים יצאו חזרה לכיוון בית הוריה בעוטף עזה. כאשר החלו להישמע האזעקות, בן זוגה של ת' הפציר בה לעצור בצדר הדרך, אך היא התעקשה להמשיך בנסיעה. באזור פארק אשכול, מחבלים על טנדר פתחו לעברם באש, אך הם הצליחו להימלט. במהלך הבריחה הם הבחינו בגופות מוטלות בצדי הדרך, ובצומת מבטחים מצאו את עצמם מול מחסום נוסף של מחבלים. הם ניסו לחטוף אותה מהרכב, אך בן זוגה נאבק בהם, נורה ברגליו ונפצע באורח בינוני.
השניים הצליחו להימלט עד שהגיעו לצומת פתחת שלום, שם פגשו לראשונה בחיילים, שהציעו לפנותם למוצב סופה כדי להעניק להם טיפול רפואי. בשלב זה, המוצב כבר נכבש על ידי מחבלי חמאס. בהגיעם למוצב, פתחו המחבלים באש על הכוח שאליו הצטרפו ת' ובן זוגה, והג'יפ הצבאי בו התניידו כבה ולא הצליח להניע. החיילים החביאו את בני הזוג בתוך הג'יפ הפגוע במשך שעות, תחת אש בלתי פוסקת של נשק קל ו-RPG, כאשר סביבם זעקות של חיילים פצועים וגוססים. לאחר שעות ארוכות השניים חולצו באמצעות מסוק של יחידת 669 לבית החולים סורוקה.
עו"ד מיכאלה דימרץ, באת כוחה של ת', מספרת כי קצת לאחר 7 באוקטובר, מרשתה ובן זוגה נפרדו, מה שהחריף את תחושותיה בעקבות הטבח. אז החלה לסבול מפלאשבקים, הזעת יתר וסיוטים. הוריה פונו לאילת, והיא החלה לנדוד בין בתי חברים. היא שקעה לדיכאון עמוק, והחלה לעשן בצורה אינטסיבית. מצבה החמיר עם התמשכות המתיחות הביטחונית, והיא החלה לקחת תרופות רבות נגד החרדות הקשות והדמיונות.
לצד הפגיעה הנפשית, החל להתפשט כאב בכל גופה של ת', כולל בין היתר נימול בידיים, כאבים בצוואר ובברכיים, וחריקת שיניים חמורה בלילות. בשנה שעברה אובחנה ת' כסובלת מפיברומיאלגיה חמורה, וקיבלה המלצות לטיפול אינטנסיבי שכלל פיזיותרפיה, הידרותרפיה וטיפול תרופתי מתמשך.
עו"ד דימרץ פנתה בשמה של ת' לביטוח הלאומי, על מנת שיכיר בה כנפגעת איבה. כשזמונה לוועדה רפואית במאי אשתקד נקבעה לצעירה דרגת נכות זמנית משמעותית, בשיעור של 40% למשך כעשרה חודשים. לאחר שלא נרשם שיפור במצבה, קיימה ועדה רפואית נוספת דיון בעניינה, והוחלט להאריך את ההכרה בה בדרגת הנכות הזמנית עד סוף נובמבר 2025. עורכת הדין ציינה כי בהמשך עתידה להתכנס ועדה רפואית שתקבע את נכותה הצמיתה, וממנה ייגזר גם גובה התגמולים העתידי להמשך חייה.