המשטרה ביטלה היום (שני) קנסות בגובה 150 אלף שקל שנרשמו לחובתם של שני רועי צאן בדואים, שנכנסו עם הכבשים שלהם לשטחי מושב בטחה שבאזור אופקים. בדיקת המקרה העלתה כי השניים הוזמנו למקום על ידי התושבים כחלק משיתוף פעולה ארוך שנים, במסגרתו הכבשים מנקות בפועל את השטח ומגינות עליו ועל בתי המושב מפני שריפות.
לאחר המקרה, בחודש שעבר, הוציא משמר הגבול הודעה לתקשורת שבו בישר תחת המילים "חסר תקדים" כי "לוחמי מג"ב דרום רשמו קנסות מינהליים בסך 150,000 ש"ח לשני בעלי עדרים שפלשו לשטח חקלאי בניגוד לחוק וגרמו לו נזק". לפי ההודעה, הכוחות "פעלו בעקבות תלונה שהופנתה ללוחמים על פלישה חקלאית שמתרחשת בשטחים החקלאיים של מושב בטחה. במהלך הפעילות, איתרו הלוחמים 2 עדרים שונים של כבשים, כשכל אחד מהם פלש לשטח חקלאי באופן אסור ובניגוד לחוק". בהמשך ההודעה נכתב כי "עד היום, אלו הקנסות המנהליים הגבוהים ביותר שניתנו במסגרת התקנות החדשות, שנקבעו לפני כ-3 חודשים, בעבירות כניסה לשטחים חקלאיים".
מפקד מג"ב דרום, נצ"מ אלי גוזלן, אמר לאחר התקרית כי "המסר הוא שאנחנו לא נתפשר על גרימת נזקים לחקלאי שזה כל הונו, שהוא עמל וטורח במהלך השנה וכשמגיע זמן התבואה מגיעים אותם עבריינים ופוגעים לו בייבול השנתי שאגר במהלך השנה. זהו מסר ציוני וערכי של משילות ואכיפת חוק וסדר".
עם זאת, עו"ד אסנת ברתור מהמועצה לכפרים הלא מוכרים בנגב, באת כוחם של שני הרועים, מציגה גרסה אחרת לאירועי אותו היום. "רעיית שלפים זה כשרועים נכנסים עם העדרים שלהם לשדות שעברו קציר, ובעצם נותנים לכבשים ללחך את השאריות. זה מעט מאוד עשב, בטח באדמת הנגב השחונה, ולכן זה יותר אינטרס של החקלאים. חוץ מהניקיון, הרעיון הוא לנקות את השטח כדי למנוע שריפות - והאירוע הזה התקיים לפני ל"ג בעומר".
לטענת ברתור, הסידור הזה נמשך מזה שנים. "הם נכנסים עם העדרים, מלחכים, והולכים. זה קורה בשני סוגי חלקות - חלקות ב', שאלה השטחים החקלאיים, המרוחקים יותר, וחלקות א' - שאלה שדות שסמוכים לבתים, מה שהמושבניקים רואים מהחלון. לשני סוגי החלקות שני הרועים מקבלים גישה כל שנה. אלא שכשהם נכנסו לחלקות א', הם לא ידעו שצריך אישורים - אבל הם נכנסו לחלקות האלה בהסכמה. כמו שאם אני אזמין אותך לגזום לי את הדשא בבית, אף אחד לא יאשים אותך שפלשת לשטח פרטי", היא מסבירה.
באותו היום, נכנסו לשטחי המושב עוואד, משבט מסעודין אלעזאזמה שליד משמר הנגב, עם 200 הכבשים שלו, ומוראד, מאבו קרינאת, עם 100 הכבשים שלו. תקנות חדשות, מ-2024, קובעות קנס לפי ראש - 500 שקל לכל כבשה שפלשה לשטח חקלאי. "ואז מגיעים הפקחים, תוקעים להם את הקנסות, והמשמעות היא ששברת את מטה לחמם של הרועים", ממשיכה עו"ד ברתור. "קנס בסדר גודל כזה - והם צריכים למכור את העדר, אין יותר פרנסה, אין יותר כלום. אף אחד לא יכול לעמוד בזה. ואין גם אזהרה, ישר קנס מטורף".
"בדיקה עם ועד המושב ועם רועי הצאן הייתה יכולה למנוע את הכותרות הסנסציוניות"
לאחר שנרשם הקנס למוראד, פנתה מזכירות מושב בטחה לתחנת משטרת אופקים, במטרה להוכיח כי לא פעל בניגוד לרצונם. "לבקשת מספר חברי משק, הנ"ל נכנס לרעות בחלקות שלהם על מנת לבער עשבייה למניעת דליקות", נכתב, "היות וזו העבירה הראשונה שלו ונתן התחייבות בכתב לא להיכנס יותר לחלקותיהם של החברים, אנו פונים בבקשה לבטל את הקנס שהוטל עליו". לטענת עו"ד ברתור, "לעוואד לא הסכימו לתת את המכתב כי חששו להסתבך". היא מבקשת לציין את עבודתה של היועצת המשפטית של מוקד הקנסות המינהליים של המשטרה, רפ"ק עו"ד רחל כהן סיסו, "שהשתכנעה שאין כאן שום דבר".
"הפקחים פשוט חיפשו את הבדואים", מותח עו"ד ברתור ביקורת. "הם יכלו באותה מידה לשרוק לחקלאי מהחלון, לשאול אם הם מכירים אותם, ואז לא קנסות ולא כלום. זו פשוט התעמרות לשמה".
מהמועצה לכפרים הלא מוכרים בנגב נמסר בתגובה: "את שרירות הלב וחוסר הצדק של המשטרה אנחנו מכירים מהרבה מקומות, והלוואי שיכולנו לבנות על זה שהמשטרה תנהג בעתיד יותר בצדק ותברר את העובדות לאשורן לפני שהיא מטילה על אנשים קנסות כל כך כבדים והרסניים. מה שמצער הוא שהודעות המשטרה מתפרסמות בתקשורת בלי בדיקה נוספת, היות שבדיקה פשוטה עם ועד המושב ועם רועי הצאן עוד באותו היום הייתה יכולה למנוע את הכותרות הסנסציוניות על הקנסות ולהבהיר מיד שנעשה כאן חוסר צדק משווע".