וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אתמול יצא מחאן יונס - והבוקר זינק לזירת הפגיעה בבאר שבע: "הסיוט שחששנו שיתגשם"

עודכן לאחרונה: 24.6.2025 / 14:33

אדיר נחמני, חובש איחוד הצלה, סיים אתמול משימה בעזה ויצא לחופשה, אך האזעקה הבוקר תפסה אותו בתפילה בקרבת הבניין שנפגע מטיל. "כשהייתי במילואים הרגשתי שאני חייב לחזור הביתה, גם בשביל מצבים כאלה"

אדיר נחמני בזירת הפגיעה בבאר שבע. באדיבות המצולמים
אדיר נחמני בזירת הפגיעה בבאר שבע/באדיבות המצולמים

אדיר נחמני, תושב באר שבע וחובש באיחוד הצלה, יצא אתמול ממשימה בדרום רצועת עזה - והבוקר (שלישי) כבר מצא את עצמו כאחד המתנדבים הראשונים שהגיעו לזירת פגיעת הטיל בעיר. "כשהייתי במילואים הרגשתי שאני חייב לחזור הביתה, גם בשביל מצבים כאלה", הוא אומר בשיחה עם וואלה שבע.

"אני משרת כלוחם, ואתמול היינו במשימת הקמה בחאן יונס", מתאר נחמני. "שוחררתי אחרי הצהריים הביתה, לחופשה של כמה ימים עם הילדים. קמתי הבוקר לתפילה, ממש פה בבית כנסת סמוך לאזור הפגיעה, ובמהלך התפילה נשמעה האזעקה. נכנסנו למקלט של בית הכנסת ושמענו בום מטורף. מיד הבנתי שהנפילה הייתה באזור, הפעלתי את המכשיר של איחוד הצלה והאזנתי לדיווחים".

כשהגיע למקום הפגיעה, מספר נחמני, הוא ראה מראות שהזכירו לו את שראה ברצועת עזה. "עצרתי את הרכב בקרבת מקום, יצאתי עם הציוד והתחלתי לרוץ לזירה. במהלך הריצה הבחנתי במגרש חנייה, תמונה אפורה, רכבים בצבע אפרורי, כמו אחרי הפגזה. אמרתי לעצמי 'טוב, כנראה שהטיל פגע בחנייה', ואז התחלתי לשמוע צעקות. הרמתי ראש למעלה והבחנתי באתר הרס, החלום שחלמנו שלא יתגשם".

נחמני חיכה לאישור של הכוחות להצטרף אליהם, ועלה במעלה המבנה ההרוס. "עלינו לקומה העליונה, ושם הבית נהרס כליל. לא נשארו קירות, לא ממ"ד ולא שום דבר. ראינו שם מראות לא נעימים, בלשון המעטה, הבנו שאין מה לעשות שם, והתחלנו לרדת לקומות התחתונות כדי לסרוק ולחלץ נפגעים. בידיים התחלנו להרים ילדים, תינוקות, והורדנו אותם לכוחות ההצלה שהגיעו. תינוקת שהורדתי בידיים, אולי בת שנה וקצת, ממש קראה להורים שלה. גם לי יש ילדים בגיל הזה, והרגשתי שאני מחזיק את הילד שלי בידיים, עם הליטופים והטפיחות על הגב כדי שתירגע. ניסיתי לקחת אותה הצידה כדי שלא תחווה את כל ההמולה, וכשהרמתי את העיניים, לשמחתי, ראיתי את הסבתא שלה מחפשת אותה".

איך זה מרגיש, לצאת מהחזית בעזה, ולמחרת כבר למצוא את עצמך בחזית שבעורף?

"אני מתנדב מאוד פעיל באיחוד הצלה, ולצערנו יש לא מעט מקרים של הצלת חיים. תאונות דרכים לא פשוטות, החייאות, וגם דברים משמחים כמו לידות. זה לא משהו חדש או מרגש, חוויתי בעבר אסונות לא פחות קשים, הייתי באסון של מירון וב-7 באוקטובר, ככה שלצערנו הרב ראינו את המראות האלה. אז כשהייתי במילואים, הרגשתי שאני חייב לחזור הביתה, שהעורף לא פחות חשוב. הרגשתי שיש צורך לסיים את המשימה שעשינו בחאן יונס ולהגיע הביתה כמה שיותר מהר, גם בשביל המשפחה וגם בשביל מצבים כמו זה שלצערנו קרה".

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully