בין הישראלים הנצורים בחו"ל בהמתנה לפתיחת השמיים נמצאים גם סוזי, תושבת הנגב, ובן זוגה לשעבר. הם הגיעו עם שני ילדיהם המשותפים לכרתים ביום רביעי, לחופשה לה כל כך ציפו, והיו אמורים לנחות חזרה בישראל אתמול. "חיכינו לחופשה הזו כל כך", היא מודה, "אבל זה הרע במיעוטו".
"שנינו עובדים בעבודות מאוד תובעניות", מספרת סוזי לוואלה שבע, "והזמנו מלון מפנק לילדים ולנו על חוף הים כדי שנוכל ליהנות, להירגע ולנוח - אבל הספקנו לחוות תחושה של חופשה אמיתית יממה אחת בלבד. מרגע שהתבהרו הדברים, הבנתי שחופשה כבר לא תהיה לנו, וגם לא דרך לחזור הביתה".
וכך, עברה תושבת הנגב מחופשה - לחירום. "בלילה השני כבר התעוררתי בשלוש לפנות בוקר, יחד עם כל תושבי ישראל שהוזעקו להיכנס למרחב מוגן. כך כל לילה אנחנו מתעדכנים במה שקורה. אנחנו עוקבים בדאגה רבה ובמתח אחרי כל התרחשות. ולצד המתח והדאגה למשפחה ולחברים, בהיותי עובדת חיונית במשרד ממשלתי אני גם נדרשת בעת חירום להיות בזמינות מירבית ולעבוד מרחוק".
אחת ההחלטות הראשונות שעשו בני המשפחה המיוחדת כשהבינו שהמרחב האווירי נסגר, הייתה לקבל החלטות קצרות טווח בלבד. "החלטנו שרק ביום האחרון שלנו במלון נחליט לאן ממשיכים, כי הניסיון מלמד שחירום ושגרה יכולים להתהפך ברגע מקצה לקצה. חשבנו אפילו לטוס לתאילנד לשבוע-שבועיים, גילינו שלטוס לשם מאירופה זה הרבה יותר משתלם - וזה גם שיקול, כי ההוצאות הכספיות באירופה הופכות מיום ליום לנטל רב, הרבה יותר מהמתוכנן. בינתיים מצאנו מקום לכבס בו את הבגדים המעטים שלקחנו איתנו, נדדנו למלון צנוע הרבה יותר באי, ובעוד יום יומיים נחליט מה הלאה. כנראה נתקדם לאתונה ונשהה שם בדירה קטנה לכמה ימים. להבדיל, זה מרגיש קצת כמו להיות מפונה בחו"ל".
לדבריה, סגירת נתב"ג והאיום המתמשך מאיראן מייצרים "חוסר ודאות, מתח ודריכות לכל אורך היממה", אך עם זאת, היא אומרת, "אני מבינה שנחסכה מהילדים שלנו ה'חוויה' המפוקפקת הזו של שהייה תכופה בממ"ד. על אף המורכבות, בחו"ל הייאוש נעשה יותר נוח. יש לנו חברים במרכז שביתם נפגע באופן שלא מאפשר להם לשהות בו. כמובן שהצעתי להם להגיע לנגב, לבית שלי שבטח ייחכה לי ריק עוד ימים רבים. אז כן, ביחס למה שחווים החברים והמשפחות שלנו בארץ, המציאות הזו היא ללא ספק הרע במיעוטו".
סוזי אף מתייחסת לאמירותיה של שרת התחבורה מירי רגב, שקראה לישראלים הנצורים בחו"ל "אין מה להילחץ, אתם נמצאים בחו"ל, תיהנו". "יש הרבה היגיון בדבריה", היא אומרת, "אבל היא כנראה לא לקחה בחשבון את העלויות הגבוהות של שהייה בחו"ל, ללא תאריך יעד לחזרה".